צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף יח.
רש"י ד"ה הערלה כו' גבי פיגול ונותר הס"ד. פי' אי הוי רוב ערלה מחייב משום ערלה ואי הוי רוב כלאי כרם חייב משום כלאי כרם כמו שפרש"י גבי פיגול ונותר. וכתב מ"ו הב"ז ה"ה לכל אסורי אכילה שבתורה ילפי' במס' ע"ז (דס"ו ע"א) מלא תאכל כל תועבה דמצטרפי' לענין אכילה ונראה אפי' נבלת בהמה טהורה ונבלת בהמה טמאה לרב דאמר לעיל (דט"ז) דלענין אכילה אין מצטרפין לענין ללקות משום איסורה דלאו דנבלה אבל מ"מ מצטרפים משום לא תאכל כל תועבה וצ"ע לדינא עכ"ל ותמי' לי דאישתמיטא מיני' מה שכתבו תוספ' שם דלא ילפי' מלא תאכל כל תועבה דמצטרפין היינו איסורי דעלמא דמפורש האיסור בכל אחד לבדו אבל נבלת בהמה טהורה וטמאה דלא מפורש בכל אחד איסור לבדו רק איסור א' לשניהם לא תאכל כל נבלה לא ילפינן מלא תאכל כל תועבה דמצטרפין ללקות משום דהוי לאו שבכללות ולפ"ז צדקו גם דברי הרב הברטנורה מ"ש במשנה זו דהערלה וכלאי כרם מצטרפים ללקות עליהם היינו משום לא תאכל כל תועבה ולא הוי לאו שבכללו' משום דבכל אחד מפורש האיסור ובמשנה דלעיל גבי נבלות כתב דמצטרפי' לטומאה אבל לא למלקות דאין מצטרפי' ללקות משום לא תאכל כל תועבה משום דלא מפורש בכל אחד איסור לבדו כאשר כתבתי דלא כמו שכתב התי"ט דמתני' דהכא פליגי אמתני' דלעיל כנ"ל ברור ונכון. ומ"ה פרש"י לעיל (דט"ז ע"א) ד"ה אבל לענין אכילה כו' אפי' לענין איסור אכילה לא מצטרפין כוונת רש"י בזה לא מיבעי לענין מלקות אפי' אי אמרי' דאיסור חל אאיסור פשיטא דלא מצטרפין דהא דמצטרפין כל איסורין ילפינן מלא תאכל כל תועבה ודוקא היכ' דמפורש האיסור בכל אחד לבדו כנ"ל אפי' לענין איסור בעלמא נמי אין מצטרפין דאין איסור חל אאיסור ובד"ח נמחק ברש"י שיטה זו וכאשר כתבתי נכון וברור הוא ואינו מן הצורך לשבש הגירסאות:
ד"ה מפני שהן כו' כשיש בין כולן או בין שניהם שיעור אחד ראוין כו' כצ"ל:
ד"ה הנהנה אע"פ כו' קס"ד דבדבר שאין דרכו ליפגם קאמר ר"ע כו' כצ"ל וכ"ה בס"י וגירס' זו נכונה היא דס"ד דהאי תנא דברייתא דבדבר שיש בו פגם מודה ר"ע ומסיק רבא דר"ע פליג אפי' בדבר שיש בו פגם רק שדרכו ליפגם לזמן מרובה ותמי' לי על מ"ו הב"ז שגורס גירסא שלפנינו ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא:
ד"ה אמר רבא כו' שמתחכך בבשר כו' כצ"ל:
ד"ה ואלמלא כו' כי אמגוזא ופלגי כו' כצ"ל:
בא"ד יותר מאגוז ופלגי ולפי כו' כצ"ל. ועי' במס' גיטין (דנ"ט ע"א):
תוס' ד"ה תני אין כו' דבסיפ' דמשנה אחרת דמייתי כו' כצ"ל:
בא"ד דאל"כ ל"ל קרא כו' ותוספ' בע"ז שם כתבו דאל"כ לא תמצ' שום ביטול לר"ש לא ברוב ולא בס' ולא במאתים ע"ש:
ד"ה הבגד כו' תהיה מחלקת יותר כו' כצ"ל:
הדרן עלך קדשי מזבח.
פרק הנהנה.
תוס' ד"ה במאי קמפלגי כו' ויש מפרשי' כו' כצ"ל:
בא"ד פגם הוא דלא כפי' הקונט' ולשון אחרון עיקר והשיטה מוכח כן דיש בו פגם מיד ואינו ניכר עד לפנים ונראה לרבינו כו' כצ"ל:
בא"ד לאלתר לעולם מי לא כו' כצ"ל:
ד"ה אין מעילה כו' לחול או מרשות כו' כצ"ל:
ד"ה ואומר וימעלו כו' שמניח עבוד' הקב"ה והולך כו' כצ"ל:
בא"ד מעילה דסוטה לאשמעי' כו' כצ"ל:
בא"ד שינוי דהנאה כגון נהנה כו' כצ"ל:
בא"ד מרשות הקדש ומכניס לרשות כו' כצ"ל:
בא"ד דע"א דהוי נמי שינוי כו' כצ"ל: