אור ברסלב

צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור

דף יג:

דף יג.

גמרא שרשי אילן של הדיוט כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ושל הקדש כו' נמי לא מועלין הואיל ועיקרו קאי בשל הדיוט הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י. פי' דעיקרו קאי בשדה הדיוט. ומ"ו הב"ז גורס בשל הקדש וטעות דמוכח הוא ובד"ח גורס לא נהנין וקאי על לא נהנין ואינו מן הצורך:

ד"ה ערבה שהיה סידורין בצד המזבח לא כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז גורס בהר הבית וטעות דמוכח הוא ועיין במשנה במס' סוכה (דף מ"ה ע"א) וכתב עוד מ"ו הב"ז דהרמב"ם בפ"ה מה' מעילה פי' ערבה הגדילה בשדה הקדש ותמיה לי דא"כ לפי מאי דק"ל כר"י דמועלין בגידולי הקדש למה לא ימעלו בערב' כו' ובודאי נ"ל שלזה כוון הראב"ד ז"ל בהשגה שכתב זה שיבוש והכ"מ לא ירד להבנותו ע"ש ודוק עכ"ל. ולענ"ד צדקו דברי הרמב"ם דכוונת הרמב"ם לא נהנין ולא מועלין בעודן במחובר מ"ה דקדק בצח לשונו ערבה הגדילה ולא כתב ערבה שהגדיל בשדה הקדש אלא שעדיין מחובר ומ"ה לא מועלין דאין מעילה במחובר כדאמרינן לקמן (די"ח ע"ב) וכ"פ הרמב"ם בפ"ו מה' מעילה ומה שכתב בשדה הקדש אפשר דס"ל דאותו מקום שהיה נוטלין ממנו ערבה היה שדה הקדש כצ"ל:

ד"ה ואמר ר"י כו' והמעלה בחוץ הס"ד ואח"כ ד"ה אחד ניסוך כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה מים שבכד כו' ממלאי' מע"ש מימי כו' כצ"ל:

בא"ד נפסלין בלינה כדאמרי' כו' כצ"ל:

בא"ד ואי תימא דהכא תני כד דכד כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה ערבה כו' שלא קדשו הס"ד ואחר כך ד"ה שנהנים ממנו בלולביהם כו' כצ"ל:

ד"ה אבל מועלין כו' דמשמע אבל ברישא כו' כצ"ל:

בא"ד בג' לוגין דאין הכלי מקדש כו' כצ"ל:

ד"ה ר"א בשיטת כו' דאי קסבר כו' כצ"ל:

בא"ד ומשני לטעמא דמנחם כו' כצ"ל:

בא"ד כלומר לטעמא דמנחם קא פריך דפי' כו' כצ"ל:

בא"ד ועוד דפרק השוחט ומעלה כו'. פי' כפי מה שפי' תוס' שם דאישתמיטא לר"ל ע"ש:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה