צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף יב.
גמרא וכי קדושה שבהן להיכן הלכה א"ל כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה והסיר את כו' לדישון מזבח החיצון דהא כתיב כו' כצ"ל:
ד"ה א"כ כו' וכיון דכתיב ביה דשן מועלין בו כבתרומת הדשן כו' כצ"ל ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא:
ד"ה ותיקשי לך כו' אבל בהא מודינא לך כו'. רש"י אינו גורס בפנים אמר לי' מודינא לך דמשמע (דר"א) [צאן קדשים: דר"ח] קאמר הכי אלא גורס אבל בהא מודינא לך ועולא קאמר הכי (לר"א) [צאן קדשים: לר"ח]:
ד"ה וקשיא לי אתורין רב חסדא קאמר לעולא דאמר וכי קדושה שבהן כו' כצ"ל ומ"ו הב"ז כתב לקיים הגירסא שלפנינו ר"ח וכתב דמסתמא ר"ח ס"ל ג"כ בתורי' כמו בקדשים שמתו עכ"ל אבל מסיים בעצמו וזהו דוחק:
תוס' ד"ה ואימא אידי כו' ורוצה שישליך מוראה ונוצה במקום ת"ה כו' כצ"ל:
ד"ה מנורה מנלן כו' המזבח ומשני דשן הדשן כלומר כו' כצ"ל ודלא כפרש"י ד"ה וכי קדושה כו' מעילה מן התורה כו' כצ"ל:
בא"ד קדושה ביונים קודם שעבר זמנו למעול בהו וה"ה דהוי מצי למיפרך ה"ה חטאת כו' כצ"ל:
בא"ד אלא מדרבנן גבי קדשים שמתו והא דהוה קשה לי וכי קדושה שבהן להיכן הלכה לאו קושיא היא כו' כצ"ל:
בא"ד ע"ב דמייתי ליה עלה כו' כצ"ל:
בא"ד כלומר מיהו כך היה קשיא לי כו' כצ"ל:
בא"ד אין בהו מעילה משמע אפי' בק"ק כו' כצ"ל:
בא"ד ואמאי הא ליתא בהו כו' כצ"ל: