צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף יא:
רש"י ד"ה הניחא למ"ד כו' שעיר של יום הכיפורים כו' כצ"ל:
ד"ה המקדיש דישון כו' דא"א דלא לידבק ביה כו' כצ"ל:
ד"ה בשלמא תרומת כו' לפיכך טעון גניזה כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מה נותר כו' ר"א ב"צ היא דאי קלט כלומר כו' כצ"ל:
בא"ד האי דיוקא כמו ללישנא קמא לר"א ב"צ כו' כצ"ל ומ"ו מ"ז ואינו מן הצורך:
בא"ד ופריך והא קרא קנסיב כו' כצ"ל:
ד"ה דישון מזבח הפנימי כו' ואין השלכה פחות מעשרים אמה הס"ד וכצ"ל. פי' אורך הכבש ל' אמות דב' אמות היה פורח על אמה היסוד ואמה סובב וכיון שהיה הולך בעשר אמות מן הכבש עדיין היה רחוק מן המזבח עשרים אמות ושם היה נותנים מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה ועיין בפירוש המשנה מסכת תמיד (דכ"ח ע"ב):
ד"ה תורים שלא כו' דלא מועלין דאין כו' כצ"ל:
בא"ד אפי' מדרבנן ור"ש דאמר תורים כו' מועלין בהן מפרש טעמא בגמרא ובבני יונה שעבר זמנן מודה דלא נהנין כו' הד"א וכצ"ל וכ"ה בס"י:
ד"ה בשלמא כו' ושמו אצל מזבח לכך כו' כצ"ל:
בא"ד דישון מזבח הפנימי כו' כצ"ל:
בא"ד דמצוה לדשנה ולאו ממעילה קא פריך כלל כו' כצ"ל:
בא"ד בסמוך דקבעי מנורה כו' כצ"ל:
בא"ד שאם היה חוץ למחנה אמאי כו' כצ"ל:
בא"ד של מזבח החיצון מנ"ל דג' בית הדשני' היה שם והשתא ניחא כו' כצ"ל. פי' ומנ"ל דסמוך לת"ה של מזבח החיצון היה.
בא"ד לדישון ומשני דאמר קרא כו' כצ"ל: