צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף י.
גמרא רישא ר"ש וסיפא רבנן אמר ר"ג דבי כתיל לר"א אין הכי אמר אביי כו' כצ"ל ומ"ו הב"ז מ"ז ואינו מן הצורך לשבש הגירסאות דלשון קושיא היא:
שם ופיגול אין בהן זה הכלל כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה וסיפא דאמר כו' לאחר כפרה וה"ה המעות הס"ד וכצ"ל. פי' ה"ה המעות הקרן והחומש יפלו לנדבה למזבח אע"ג דאיכפור בעל כמו החטאת גופא שנמצאת קודם שהקריב לרבנן והלשון הזה איתא נמי במתני' מס' תמורה (דכ"ב ע"ב) לרבנן ואין המעות כו' ע"ש ומ"ו הב"ז מ"ז ואינו מן הצורך:
ד"ה פשיטא כו' ולא לגבוה ובאימורי ק"ק כו' הד"א:
ד"ה ה"מ כו' קמי כפר' קודם כו' כצ"ל:
בא"ד להקריבן ודינייהו הוי כו' כצ"ל. פי' הדין של אותן המעות:
ד"ה ופיגול אין בהם כו' מתירי' ופיגול אינו נוהג אלא בדבר שיש לו מתירין כגון שלמים כו' כצ"ל:
בא"ד לכהנים או דבר כו' הד"א:
ד"ה אין חייבים כו' מפיגול דמשום נותר וטמא נמי אין חייבים עד שיקרבו מתירי' כמו פגול דנותר יליף קדש קדש מפיגול וטמא יליף חילול חילול מנותר הס"ד וכצ"ל ורש"י מפרש לקמן ושייך לכאן:
ד"ה חייבים עליהם כו' כצ"ל:
ד"ה ומשום נותר כו' פיגול הס"ד והשאר שייך לדיבור של מעלה כאשר ציינתי:
תוס' ד"ה רישא כו' רישא ר' היא דהא כו' כצ"ל:
בא"ד דהא דאמר ר' תמו' היינו כו' כצ"ל:
בא"ד דפליג אדרבנן אף במפריש חטאת לאחריו' כו'. פי' אבל רבי מודה לרבנן במפריש לאחריות דמתכפר באחת מהן וחבירתה רועה כדמוקי בתמורה (דכ"ד ע"א) דברי ר' הושעיא במפריש שתי לאחריות כר' וכי אמר ר' שני' תמות באיבוד אבל אחריות לא ע"ש. ומ"ו הב"ז נכנס בדוחק לפרש בע"א ואינו מן הצורך:
בא"ד גבי דמי חטאת כו' כצ"ל:
בא"ד מ"מ כי קרבה חטאת אמרי' ילכו כו' כצ"ל:
בא"ד וא"ת והא מודה ר"ש כו'. פי' דמודה דמתכפר בא' מהן והשני יפלו לנדבה והכא ברישא קתני דילכו לים המלח ועיין בתמורה (דכ"ג ע"ב) ובד"ח ציין דט"ו וטעות הוא:
ד"ה הכל מודים כו' דמודים דפטור אלא כו' כצ"ל:
בא"ד אי קודם זריקת דמים כו' פי' שנהנה קודם ז"ד:
בא"ד ומפקה מידי מעילה דלא חזו תו לקדשי ה' אבל קודם זריקה מודה דמועיל ונראה לפרש דהכא מיירי בשנהנה לאחר זריקה כו' כצ"ל:
בא"ד מתני' היא גבי יוצא כו' כצ"ל:
בא"ד כמצות שריפה כו' כצ"ל:
בא"ד אמר ר"ע דאין מועלין כו' כצ"ל:
בא"ד י"ל דשאני יוצא דמיירי דלא יצא כולו כו' כצ"ל:
בא"ד וא"ת אמאי לא נקט יצא כו' י"ל כו' כצ"ל:
בא"ד וה"נ כבשי ק"ק מ"ש כו' איכא למידק בשלמא עולה דאכתי בעי בגדי כהונה לת"ה ועדיין לא נעשה מצותו הלכך מועלין עד שתצא לב"ה אבל ק"ק שנטמאו נשרפת בבירה ולא בעי בגדי כהונה וא"כ כבר נעשה מצותן כדפי' תוספ' לעיל וצ"ע:
בא"ד תנן גבי חטאת ואשמות דמועלין באימורי' עד כו' כצ"ל:
בא"ד מע"ל (דשנה ושנה) [דשנא ושנא] אב"א כו' כצ"ל:
בא"ד לבית הדשן כך כל קדשי קדשים כו' כצ"ל:
בא"ד לטעמא דפירשתי אב"א קרא נימא דכיון כו' כצ"ל: