צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף טו.
פרק קדשי מזבח.
גמרא לאו מי לית בה מעילה כו' כצ"ל.
רש"י ד"ה למעילה כו' מעל ומצטרפין נמי כו' הד"א וכצ"ל:
בא"ד לחייב משום (מעלם) [צאן קדשים: מעל'] בחוץ הס"ד וצ"ע הא דשיירי במתניתין ועוד דבמתניתין דמסכת זבחים (דק"ט ע"א) לא תני אלא המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ חייב ופרש"י התם משום דכולה כליל וי"ל בדוחק:
ד"ה והא קרא קא נסיב לאשמעינן דמדאורייתא מעל הס"ד וכצ"ל:
ד"ה א"ל ר"י כו' אבל מהאי קרא דנפש כי תמעול מעל מקדשי ה' לא שמעינן כו' כצ"ל:
בא"ד דמחוורי' לה' אלא מקרא כו' הד"א.
ד"ה קדשי כו' עולה אחרת חצי זית כו' כצ"ל:
ד"ה אחד קדשי מזבח כו' שאם נהנה כחצי זית בשר מקדשי כו' כצ"ל:
ד"ה מחוורתה כו' הוא זה הס"ד ואח"כ ד"ה אבל קדשי כו' דלא קשו אהדדי דר"י לא קאמר כו' כצ"ל:
בא"ד שכולה כליל הס"ד ואח"כ ד"ה כשהיא חיה לא מעל כו' כצ"ל:
ד"ה ואפי' כי מייתי נמי לא כו' כצ"ל:
בא"ד אמרינן בפ' כ"ש דליכא אסורה כו' כצ"ל:
ד"ה מהאי קרא כו' דמקיש זבח שלמים לפר כהן משיח מכאשר יורם כו' כצ"ל:
בא"ד והא דלא פריך מר"י גופא דפשיט' ליה כו' כצ"ל:
בא"ד דכיון דאפקינהו קרא כו' כצ"ל:
בא"ד המיוחדין לשם אבל לא קדשי מזבח דרשי' מינ' כל לה' ומוקמינן ליה כו' כצ"ל וכ"ה בס"י: