צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף קי.
גמרא דקרו ליה אלהא דאלהא כו'. פירוש שאומרי' כביכול שאינו משגיח בתחתונים ונותן כח וממשלה לאלהות שתחתיו:
שם העוסקים בתורה בכ"מ כו'. פירוש שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה היינו בכל מקום נקראו מגישי לשמי כדאמרינן במסכת ברכות דס"ג ע"ב דנקראו מבקשי ה'. ואפשר לומר דזהו כוונת דוד המלך בתהלים ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' רם על כל גוים ה' וגו' דלכאורה זה יתור לשון רם על וגו' ועפ"ז מתורץ ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' קשה הלא (מקטריגי') [מקרטיגני] כלפי מזרח אין מכירי' את ישראל ולא את אביהם שבשמים מ"ה מסיים רם על כל גוים ה' אע"פ שאין מכירים את אביהם שבשמים מכל מקום קרי ליה אלהא דאלהא שהוא רם על כל:
שם ומנחה טהורה זה הלומד תורה בטהרה כו'. ואפשר לפרש למה מדמה דוקא לקרבן מנחה משום דאית' התם בקדושין דכ"ט ע"ב דשמואל סבר הלכה אדם נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה ר' יוחנן אמר ריחים בצוארו וצריך לחזור אחר מזונות אשתו ויעסוק בתורה וכתבו תוספת דר"י לבני בבל דיבר שהם עניים ולפ"ז שזה שנושא אשה ואח"כ לומד תורה אע"פ שצריך לחזור אחר מזונות אשתו אפ"ה עוסק בתור' ומסתפק במיעוט מ"ה מדמי לקרבן עני כמו עני שצריך לחזור אחר מזונותיו ואפ"ה מביא קרבן מנחה שהוא קרבן נ"ל:
שם העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהם כו'. פי' שעוסקים בתורה בגלות הדומה ללילה ועל ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים והשתא אין לנו עבודה ובטלה העבודה ואין לנו אלא ב' מ"ה מעלה עליהם הכתוב כאילו עסוקי' נמי בעבודה והשתא העולם עומד על ג':
שם כאלו נבנה מקדש בימיהם כו'. אפשר ליתן טעם דאמר ר"י לקמן כל העוסק בתורת חטאת כו' מ"ה ת"ח העסוקי' בהלכות עבודה הוי כאלו הקריבו קרבנות וכאלו בית המקדש קיים:
שם אמר ר"י מאי דכתיב כו'. אפשר לפרש דר"י בא לישב דלא תקשה לרבא דאמר כל העוסק בתורה אינו צריך כו' דלמא קרא אתי לכל העוסק בתורת עולה דוקא מ"ה כתיב לעולה דהיינו תורת של עולה מ"ה אמר ר"י דזה שמעינן מזאת תורת החטאת וגו' וע"כ זאת התורה לעולה אתי לשאר תורה אם עוסק בה אינו צריך לעולה דהתורה מגינה ומצלי מיצה"ר בעידנא דעסיק בה כדאמרי' במס' סוטה וכ"כ מהרש"א:
שם אמר רבי זירא מאי קרא מתוקה שנת וגו'. וצריך ליישב מאי פריך מאי קרא הא במתני' מייתי קרא מדכתי' במנחה ריח ניחוח ואפש' ליישב דמקרא דמתני' לא אשמעינן אלא עני שאין לו להקריב קרבן גדול והביא מנחה הוי ריח ניחוח לה' ור"ז קאמר מאי קרא אפילו עשיר שיש לו להביא קרבן גדול והביא קרבן עני ומכוין לבו לשמים דהוי ריח ניחוח ויליף מדכתיב אם מעט ואם הרבה משמע אע"פ שיש בידו להביא הן מעט הן רב והביא מעט אפ"ה מתוקה שנת העובד ודוק. ור' אדא מביא מדכתיב ברבות הטובה דהיינו שמביא קרבן גדול אין יתרון אלא לכהנים שרבו אוכליה אבל ומה כשרון לבעליו להקב"ה בקרבן גדול שלו דבקרבן קטן נמי מרוצה להב"ה אפי' ביכול להביא קרבן גדול דאין רצונו של הב"ה אלא אם מכוין לבו לשמים:
שם שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק כו'. והנה רש"י מפרש דאומרי' רשויות הרבה ואפש' לפרש בדרך אחר שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק לאומרים שהקרבה ג"כ לשרים משרי מעלה ושם אל ושם אלקיס משותף בהם לכך נאמר לה' דוקא לשם המיוחד שהוא שמו המיוחד ית' ולזה תהיה הקרבה ובזה מתיישב מה דקאמר ושמא תאמר לאכילה צריך פירוש השתא דהקרבה יהיה דוקא לשמו המיוחד שמא תאמר ח"ו לאכילה הוא צריך. וסברא זו מצאתי בס' קרבן אהרן פרשת ויקרא דמ"ד ע"ד:
רש"י ד"ה מכירין את ישראל כו' ואין מכבידי' עולם הס"ד פירוש ארנוניות ומסים:
ד"ה ואת אביהם שבשמים שמתאמצי' בקב"ה ואין מתאמצים בעכו"ם הס"ד. פירוש אע"פ שעובדי' ע"ג אין מתאמצי' כ"כ בע"ג שלהם אלא בקב"ה:
ד"ה שנת העובד כו' ומביאו למזבח כו' כצ"ל:
ד"ה לבעל הדין כו' מנחה וזה ששמו כך כו' כצ"ל:
ד"ה לא לרצוני כו' להנאתי שאני רוצה כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ומיכאל שר הגדול כו' ויש מי שאומר כבשים של אש כו'. ולפי' יש מי שאומר צריך לפרש הפסוק לעולם זאת על ישראל בשביל ישראל הוא מקריב כבשים של אש:
הדרן עלך הרי עלי עשרון. וסליקא לה מסכת מנחות: בעזרת אל אלהי הרוחות.
עד כה עזרני ה' לגמור מסכת מנחות. ואתן שבח והודיה ורוב ברכות. לה' צבאות אלהי המערכות:
סוף הספר