צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף קד.
רש"י ד"ה מאי הוי עלה דהאי שיעורא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ר' יהודא כו' הוה והיה להם כו' כצ"ל:
ד"ה אין מתנדבין כו' וארבע לאיל דהיא כו' כצ"ל:
ד"ה יש קבע כו' להקריבה מה דחזו כו' כצ"ל:
ד"ה ואי אמרת כו' עד דממלא להו כו' כצ"ל:
ד"ה כנגד מי כו' מעות לחטאת והוזלו כו' כצ"ל והשאר יש למחוק:
ד"ה ואם איתא כו' לוגין קריבין ארבע כו' כצ"ל:
ד"ה יהיה חצי ההין יהיה לפר משמע דמוסיף הויה אחריתי כו' כצ"ל:
בא"ד כגר יהיה הס"ד:
ד"ה אלא לאו כו' ויקריבו ארבעה כו' כצ"ל:
ד"ה הא אין קבע כו' לנדבה וליכא למיבעי כו' כצ"ל:
ד"ה עד עשרה כו' דלוג ושנים וה' לגמרי כו' כצ"ל:
בא"ד לפר וכבש י' לפר ואיל הס"ד וכצ"ל:
תוס' ד"ה הואיל ויכול כו'. והא דתנן דם השרץ כבשרו מטמא ואין לנו כיוצא בו אין לנו כיוצא בו כשיעור טומאתו אבל דמו מטמא וא"ת כו' כצ"ל. פי' דפריך על הא דקאמר דם נבילה טמא דהא דתנן דם השרץ מטמא ואין לנו כיוצא בו משמע דוקא דם השרץ ולא דם נבילה ומשני מאי אין לנו כיוצא בו לענין שיעור דבשרץ הדם והבשר מצטרפין אבל בנבילה אין מצטרפין וזהו ראיה לדברי תו' מה שכתבו לעיל וכן מצאתי בתוספת' הך פירושא דירושלמי:
ד"ה אין מתנדבים כו' וכי אמר חמשה יביא ששה כו' ולענ"ד לא קשיא מידי מדאיצטריך יהיה לרבות שאם רצה להוסיף יוסיף חמשה כדמסיק הכא ואי אמרי' דאם מתנדב חמשה צריך להביא ששה אם כן יהיה למה לי דהא חזו לפר וכבר שמעינן מאזרח דמתנדבים נסכים:
בא"ד פי' בקונטרס כגון דאמר כו'. פי' ואפי' הכי קמבעי' ליה ש"מ דלא ס"ל לרש"י תירוץ הנ"ל אבל כפי מה שכתבתי דבלא"ה לא קשיא מידי ניחא: