צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף קג:
רש"י ד"ה לא שנו דתפוס לשון ראשון כו' משמע מפרש"י דר"ז קאי אחזקי' אבל הרמב"ם בפי"ז מה' מע"ק מפרש דקאי אר"י דאמר אפי' תימא בית הלל היא וקאמר ל"ש דבאומר אלו הייתי יודע שאין נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא דאמר מנחה מו השעורים כו' עיין שם בכ"מ:
ד"ה אבל אמר מנחת שעורין כו' כצ"ל:
ד"ה כי אמר כו' כלום וליתי כו' הד"א:
ד"ה ה"ג אף כו' כולהו וזה שאמר כו' הד"א:
ד"ה אלא מפני כו' ואליבא דר' אלעזר ב"י נקט לה כו' ולעיל די"ח ע"ב פרש"י דאפי' לרבנן דאמרי ס' לוגין נמי קים להו דאין נבלל יפה וצ"ע:
תוס' ד"ה לא שנו כו' דמנחת דבוק כו' כצ"ל:
בא"ד ולא שייך כלל גבי בלא שמן כו'. פי' גבי בלא שמן אפי' אמר מנחת לא שייך לומר דדבוק לבלא שמן:
ד"ה אי הכי ר"ש כו' וי"ל הא אסיקנא כו' כצ"ל:
בא"ד ועוד יש לפרש כו'. כוונת' דלתירוצם קשה עדיין מאי פריך אע"ג דהדר ביה חזקי' ומוקי לת"ק כבית הלל ומשום טעמא באומר אלו הייתי יודע דלמא ר' שמעון נמי כבית הלל סבירא ליה דליתא ליה תפוס לשון ראשון משום הכי כתבו ועוד יש לפרש דהכי פי' אע"ג דליתא ליה תפוס לשון ראשון כיון דאמר עשרון לבסוף לייתי: