צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף פט:
גמרא אם נתערבו קאמר אי הכי אין מערבין כו' כצ"ל:
שם רבא אמר בשלמא כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה שלא יערב חלבין כו' כצ"ל:
ד"ה אמר ר"י כו' קאמר והא דקתני כו' הד"א:
ד"ה ויין לכתחלה כו' והא תניא בד"א כו' כצ"ל:
ד"ה מערבי' נמי יין לכתחלה כו' כצ"ל:
בא"ד אין מערבין יין דחיישינן כו' כצ"ל:
בא"ד אבל אין מערבין היינו בשלא הוקטר סלתן ושמנן הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה לימד על כבש כלומר דלימד בזבח זה מה שלא לימד בכל הזבחים דאע"פ שמנחתו כפולה דכתיב ומנחתו שני עשרונים ושאר כבשים אין להם אלא עשרון לכבש לא היו נסכיו כפולים אלא ג' לוגין יין וג' לוגין שמן הס"ד וכצ"ל:
ד"ה טעון כו' דאילו שאם כו' כצ"ל:
ד"ה שאם אי אתה אומר כן דטעון כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה בללן אלו כו' דאמרינן חרב שנתערב כו'. ותמיה לי דבהדי' פליגי לעיל בנסכי פרים ואילים שנתערבו בנסכי כבשים נמי:
ד"ה שאם אי אתה כו' ואפי' לרבא נמי קשה דהא צבור כו'. פי' וקשי' מכבשי עצרת דיפסלו:
בא"ד דשלמי נזיר גופי' אפי' לא כו' כצ"ל:
ד"ה תמיד של שחר כו' כך פירוש בקונטרס וקשה דהכא תנן כו' כצ"ל:
בא"ד והשתא תימה אי גזירי כו'. פי' דתימה למה לא קחשיב בתמיד של שחר נמי או כהן א' שהיה בידו ב' ג"ע והוי עשרה או ב' כהנים והוי י"א כמו דקחשיב בתמיד של בין הערבים אלא ע"כ צ"ל דלא חשיב' כו' לפ"ז ליכא למידק מהתם כלל אי הוי' בכהן א' או בב' בתמיד של שחר:
בא"ד כלום ומהשתא כו' הד"א:
בא"ד ומיהו יש למידק מהא דתני' כו' כצ"ל: