אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף פט.

דף פח:

גמרא וחוציהו חצי לחלות כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ת"ר ועשרון סלת אחד כו' כצ"ל:

ד"ה מצורע עשיר שמביא ג' קרבנות כו' כצ"ל:

בא"ד חד קרבן אשם אחד עשרון אחד סגי וכי איצטרך כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה ואידך ר' אליעזר ב"י אומר אפילו הכי איצטרך כו' כצ"ל:

ד"ה האי למנחה צריך דכל כו' כצ"ל:

ד"ה מערבין כו' האי איין ושמן כו' כצ"ל:

בא"ד לעשרון דבאיל כתב כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה חד ריבוי הוא כו' תימא דכי האי גוונא כו'. ולענ"ד לאו תמיה הוא דר"י ס"ל דבשתי פרשיות כתיב מזוזות מלא בב' ווי"ן וכ"ע ס"ל יש אם למקרא היכא דמקרא ומסורת לא מכחשי אהדדי וכ"כ תוספת בסנהדרין ד"ד ע"א ובסוכה ד"ו ובכמה דוכתי ובזה הוי ממש ריבוי אחר ריבוי דאי אתי לאשמעינן דבעינן דוקא בית שיש לו ב' פצימי' ליכתוב תרוייהו חסר מזוזת דמשמע נמי שנים דיש אם למקרא לא כר"ע דלעיל נ"ל. ובאמת תירוץ כזה כתב בספר קרבן אהרן בפ' צו פי"א ומ"ו הב"ז השיג עליו וכתב עליו שארי ליה מאריה אבל כפי שהוספתי נופך משלי השגה של מ"ו הב"ז אינו עיי' שם ואינו מן הצורך להאריך. ובדרך אחר נ"ל ליישב תמיהת תוספת דהכא פריך אליבא דר"ע ור"ע הוא בעל פלוגתא דר"י לעיל וס"ל דלא ילפינן מריבוי אחר ריבוי מ"ה פריך הכא שפיר כיון דר"ע נמי כר"י ס"ל דבית אפי' אין לו אלא פצים א' חייב במזוזה וקאמר דאינו צריך למילף מריבוי אחר ריבוי מאי אינו צריך דקאמר הל"ל סתמא ר"ע יליף מהכי אלא ע"כ דה"ק לר"י דאינו צריך למידחק עצמו למילף מריבוי א"ר דחד צריך לגופ' ולפ"ז פריך הכא שפיר כנ"ל:

ד"ה חצי לוג כו' תימא למה היה צריך לקדש כו'. פי' דלעיל אמר ר"ש דחצי לוג נמשח שבו היה מחלק חצי לוג שמן לכל נר ונר מ"ה הקשו דמשום זה לא הוה צריך משיחה כיון שנתקדש במנורה גופא שהיה ג"כ נמשח כמו שאר כ"ש. ול"נ ליישב כיון (דלעיל) [דבליל] קצר הוי יותר מכשיעור והוי כמו אינו ראוי' למנורה וכלי שרת אינם מקדשין אלא הראוי להם כדאמרינן בסוכה דמ"ט ע"ב כנ"ל ליישב ע"פ דוחק וכ"כ תוספת לעיל דמ"ו ע"א ד"ה ואיזהו (צאן קדשים: גבי) כו' [צאן קדשים: גבי] תנור עיין שם:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה