אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף פח:

דף פח.

גמרא אי תודה לחמי תודה בשחיטת תודה הוא דקדשי כו'. וכתב מ"ו הב"ז הא דלא פריך בתודה ובנזיר חוץ הוא דהא סולת בוללן כדאמרינן לעיל דע"ה ע"א אלא מדלא פריך הכי ע"כ צ"ל אע"ג דהיה בוללן סלת כיון שהיה ג"כ רקיקין שצריכין ג"כ משיחה כדאמרינן במתניתין דע"ז ע"ב והמשיחה היה אחר אפייתן ואפייתן היה בפנים ומשום הכי ליכא למיפרך חוץ הוא וצ"ע ליישב דברי הרמב"ם שכתב בפ"ט מה' מה"ק דכ"ד דמעשה לחמי תודה ולחם נזיר שניהן חוץ לעזרה עכ"ל מ"ו וכוונתו. ותמיה לי על מ"ו שרוצה לפרש הא דכתב הרמב"ם ומעשה הלחם של שניהם תודה ונזיר חוץ לעזרה היינו אפילו אפיה חוץ לעזרה לפי דעתי שגג בזה דהא הרמב"ם כתב בפי"ב מה' מ"ק דלישתן ועריכתן ואפייתן של כל המנחות בפנים בעזרה וע"כ ס"ל דתנור מקדשן וליכא למימר דהרמב"ם ס"ל דב' תנורים היו במקדש למנחות דהיה מקדש לשתי לחם ולחם הפנים. ולחמי תודה ולחם נזיר תנור אחר שלא היה מקדש וכ"כ תוספת לעיל דס"ג ע"א ד"ה וכשירות כו' [צאן קדשים: הא] הרמב"ם מסיים התם בפי"ב דתנור של מקדש של מתכת היה והוא מסוגי' דזבחים דצ"ו ע"א ומשם מוכח דלא הוה במקדש אלא תנור אחד וכ"כ תוספת שם אלא ע"כ דכוונת הרמב"ם מה שכתב מעשה הלחם של שניהם בחוץ היינו לישתן ועריכתן כמו שכתב בלחם הפנים בפ"ה מה' תו"מ ובשתי הלחם בפ"ח שם אבל אפייתן מודה דבפנים כמו לחם הפנים ושתי הלחם והתנור מקדשו כנ"ל ברור כוונת הרמב"ם ועיין מה שכתבתי לעיל דף ע"ו ע"ב על מ"ו הב"ז:

רש"י ד"ה ואי נזיר בשביל רביעית כו' כצ"ל:

ד"ה נפישי להו כו' כמה חסר והא ודאי לא אלא כמדה כו' כצ"ל. פי' דהא ודאי יותר מז' מדות לא הוו בעזרה:

ד"ה של פרקים לא של חוליות ממש שהי' יכול כו' כצ"ל:

בא"ד והיינו של פרקים הס"ד:

ד"ה כי כתיב כו' דיבור זה קאי לפירוש ראשון של רש"י:

ד"ה רב הונא כו' במנורה הס"ד: ואח"כ ד"ה דמצי לאזוזא א"כ כו' מקשה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה טס של זהב היתה על גבה על כל כו' כצ"ל:

בא"ד אלא כמין כיסוי כו' כצ"ל:

ד"ה דוחקו לטס כו' ודוחקת השמן כו' כצ"ל:

ד"ה נרותיה כו' ומניחין הס"ד:

ד"ה תלמוד לומר כו' וכו' יכול כו' הד"א:

בא"ד וכו' תלמוד כו' הד"א:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה