אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף פה.

דף פד:

רש"י ד"ה אלא לר"י כו' דלדברי הכל קדש דלא גרע מחורבה עבודה כו' כצ"ל:

בא"ד מובחרים לדברי כו' כצ"ל:

ד"ה תנאי כו' ושבעמקים ור"י כו' הד"א:

ד"ה המנורות כו' לכך הס"ד:

תוס' ד"ה תנאי היא תימא אכתי קשיא לר"י כו'. ונ"ל ליישב דהא בלא"ה יש לדקדק דמאי פריך לר"י הא קרא אשכח וקדריש מארצך ולא כל ארצך אלא ע"כ צ"ל דהכי פריך כיון דלדברי הכל כל הני מביא וקורא ושבהרים ושבעמקים לא גרע מהני ולד"ה מביא וקורא כמו הני וא"כ ליכא תנא דדרש מארצך ולפ"ז ר"י דלא כמאן והשתא דמשני דאיכא תנא דס"ל שבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר משמע אפי' עציץ נקובה וספינה של עץ לפי' התוס' מנ"ל להאי תנא ע"כ דריש מארצך ולפ"ז ר"י כהאי תנא ס"ל ודריש מארצך ומוקמי נמי לשבהרים ושבעמקים ולעיל נמי דקתני [צאן קדשים: קתני] מיהא שבגג ושבחורב' כו' פריך נמי הכי כיון דכל הד' שווי' ע"כ לא דרשי' מארצך כנ"ל:

בא"ד וזורע כו' וחצי כסליו זרע ר"י כו' כצ"ל:

בא"ד והשתא מאן מיקל בכולהו כו'. פי' מאן מיקל במשך ימי הזרע ר"ש שמונה מן מרחשוון ואומר מרחשוון וכסליו זרע:

בא"ד זרעה ולא צמחה כל עידן כו' כצ"ל. פי' דבעל הקרקע אמר לאריס כל זמן הזריעה חוזר וזורעה שמא לא הגיע הזמן:

בא"ד יומי אדר לפי שבגלגל קבועי' כו' כצ"ל:

בא"ד על כן נראה דהיינו בתחלת שבט שמזלו כו' כצ"ל. אע"ג דע' יום קודם הפסח הוא ה' שבט כבר הקשו קושי' זו בתוספת שם ומתרצו כיון שקרקע חשובה היא שזורעי' בה לצורך העומר נמשך שם ימי הזרע יותר:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה