אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף פד:

דף פד.

גמרא ור"ל האי ארצך מאי עביד ליה כו'. וכתב מ"ו הב"ז אין להקשות לר"ל ל"ל ג"ש דארץ ארץ דהא יכול ללמוד מראשית ולא כל ראשית כו' ויש לדקדק למאי דמסיק דגם ר"י ס"ל הג"ש דארץ ארץ לענין ז' מינים א"כ ל"ל מ' דמראשית עכ"ל ונכנס בדוחק לתרץ אליבא דר"ל ואליבא דר"י ובאמת אליבא דר"י אפשר לפרש דר"י ל"ל הג"ש דארץ ארץ רק להך דרשא דלא כל ארצך וכ"מ מפרש"י אבל ל"נ לפרש הפלוגתא הכי דר"ל ור"י תרווייהו אית להו הך דרשא דמראשית ולא כל ראשית למעוטי שאר פירות והך ג"ש דארץ ארץ ותרוייהו ס"ל דאיצטרך הג"ש ודרשא דמראשית דאי מראשי' כיון דכתיב כל פרי האדמה דהוי ריבוי והוי כמיעוט וריבה ריבה הכל משום הכי איצטריך נמי ג"ש דארץ ארץ דוקא ז' מינין וכן איתא בירושלמי בהדיא במס' בכורים רק דבהא פליגי דר"י דריש ארץ מארץ להוציא תמרים שבהרים ושבעמקים ור"ל ארץ מארץ לא משמע ליה כמו שכתבו תוס' דלא מצי למיכתב ארצך אבל מראשית דרש כנ"ל ברור ובזה מיושב ג"כ פי' רש"י שבחומש דמביא תרוייהו דרשא דמראשית והך ג"ש דארץ ארץ לז' מינים והאריך הרא"מ ז"ל על רש"י אבל לדרכנו ניחא:

רש"י ד"ה מתמרים כו' שבהרים ושבעמקים אינו כו' כצ"ל:

ד"ה קרבן ראשית משמע אשתי הלחם אע"ג דכתיב בבכורים נמי כדאמרינן כו' כצ"ל. פי' ובכורי' בלא"ה איכא טעם דקראו ראשית משום דבאים מראשית כל פרי אלא ע"כ קאי על שתי הלחם שתהא ראשית:

ד"ה ת"ל ביכורי כו' אפי' בכורים כו'. פי' אפי' בכורי חיטים:

בא"ד קציר חיטים מה שאתה מביא בחג השבועות שהוא שתי הלחם יהא קודם כו' כצ"ל:

ד"ה ת"ל בכורי כל אשר בארצכם אפי' בגג ונאמר כאן בכורי כל אשר בארצכם כו' כצ"ל:

בא"ד להלן שתי הלחם קודם לכל אף כאן שתי הלחם קודם לכל ביכורים כו' כצ"ל:

ד"ה רב אשי כו' ולא קשיא לעולא הס"ד:

ד"ה בשלמא ר"ל כו' וקורא בחורבה עבודה דכיון כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה ארץ מארץ כו' דלא דמי למאלה דדרשי' כו' כצ"ל:

ד"ה כאן בספינה כו' משמע דחרס בעי נקיבה כו'. פי' דאי לאו הכי מה רבותא הוא בנקוב מבשאינה נקוב וכ"כ תוס' שם בגיטין דף ז' ע"ב אבל לאו הוכח' גמורה היא לענ"ד דמסיק התם דמ"ה הגט כשר דשקיל לי' לכוליה עציץ ויהיב ליה ניהלה ופרש"י ואין כאן מחוסר קציצה ואין לחוש שמא ישבר כו' ויתן לו החתיכה והוי ליה קציצה דלא מפסיד לעציץ עכ"ל (לאו) [צאן קדשים: לפ"ז] דוקא נקט נקוב דלא חיישי' שישבר החרס דלכן אפסיד לעציץ אבל בשאינו נקוב חיישי' שמא ישבר חתיכה אחת כדי לנוקבה דלהוי כתלוש לענין הכשר זרעים אלא לענין טומאה והוי ליה קציצה נ"ל:

בא"ד וסתם חצבא דחרס הוא כו'. ולפי' רש"י דפי' שם דלי לאו הוכח' היא דסתם דלי של עץ הוא:

בא"ד למען יעמדו ימים רבים כו'. פי' אלמא סתם עציץ של חרס הוא:

בא"ד חוצה לארץ לענין מעשר חשיבא נמי כו' כצ"ל:

בא"ד דשכיחי וגמירי כו' כצ"ל:

בא"ד שאין הכלי ניקב אינו חייב כו' כצ"ל. והשאר יש למחוק דיתור לשון הוא:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה