אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף פב.

דף פא:

גמרא ממעשר ומינה מה כו' כצ"ל:

ד"ה שם כיון דמעשר קרב ליה כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ושלמים גמר כו' דזבין ממעות כו' כצ"ל:

ד"ה ומינה מה שלמים כו' ואותן חיטים כו' כצ"ל:

בא"ד לא יהי' מעשר כו' כצ"ל:

ד"ה מה שלמים אינו מין מעשר אף כו' אלא יביא כו' כצ"ל:

ד"ה דלא אלימא שלמים למיחל אקדושת כו' כצ"ל:

ד"ה לא יצא העור כו' לא יצא לחולין דיש בו תורת מעשר ליקח בו בהמ' כמו סתם מעות מעשר דהוי שלמי' ומביא כו' כצ"ל:

ד"ה הכי קאמר כו' הואיל ושלא כתורה כו' כצ"ל:

בא"ד לחרישה ולא לקחו כו' כצ"ל. פי' שאמר בפי' שלקח לחרישה:

בא"ד דהיינו שיהא כשלמים הבאין ממעות מעשר שהבשר נאכל בתורת כו' כצ"ל. והשאר יש למחוק שיתור לשון היא:

בא"ד אבל לא קנה תורת שלמים דנעשה כלוקח שור לחרישה ממעות כו' כצ"ל. בא"ד כל דמיו מעשר הס"ד. פי' כקדושת מעשר:

ד"ה לא מיבעיא אליבא דר"י דאמר כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה כיון דמעשר קרב שלמים בהמה שלוקח כו' כצ"ל:

בא"ד שלמים כי מתפיס ליה כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה אינו בתורת כו' הא איפכא כגון חיה כו'. וכתב מ"ו הב"ז לא ה"ל לדייק כן מדיוקא דהא משנה שלימה מפורשת התם להדיא פ"א משנה ג' דהלוקח חיה לבשר תאוה יצא העור לחולין ע"כ. ובאמת דבר תימא הוא. מ"מ נ"ל ליישב ואפשר כוונתו ע"פ האמת דממתני' ליכא למידק דאיכא למימר הא דקתני במתני' דהעור יצא לחולין שקנה ממוכר הדיוט שאינו יודע בסחורה וחושב שלא מכר לו אלא הבשר ואינו מקפיד על העור לפיכך יצא לחולין שלא קנאו ממעות מ"ש אבל בלוקח ממוכר אומן שיודע דמי הבשר והעור לא יצא העור לחולין דנעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אבל מדיוקא דהכא מוכח שפיר אפילו לקח ממוכר אומן ומכר גם העור בפני עצמו יצא לחולין דמדקאמר בלקח חיה לזבחי שלמים דהעור אינו בתורת שלמים משמע בחיה לבשר תאוה העור בתורת שלמים ואפילו הכי יצא לחולין כנ"ל ועיין סברא זו בפי' המשניות בר"מ שמביא בשם ירושלמי:

ד"ה הא מני ר"י היא לעיל נמי גבי חיה כו' ותוספת שאנ"ץ תירצו דלעיל לא מצי לשנוי' הכי דמתני' היא וסתם מתני' ר"מ היא:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה