אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף עג:

דף עג.

גמרא לא קשי' הא ר"י הא ר"ע כו'. וע"פ פלוגתא זו יש ליישב מה ששמעתי שיש מקשי' דאיתא במסכת שקלים (ד"ע) [ד"ה] ע"ב אדם כי יקריב מכם לרבות הגרים והקשו אדם ל"ל דשמעינן מאיש איש לרבות דאפי' נכרים נודרי' נדרים ונדבות מכ"ש גרים ובר מן דין קשה הא בקרא דאיש איש כתיב גר בהדיא איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריבו קרבנם לכל נדריהם וגו' והתם נמי בקרבנות נדבה דבר וכפרש"י בחומש וא"כ אדם ל"ל וע"פ פלוגתא זו יש ליישב דסוגי' דשקלים אתי' כר"ע דס"ל דאיש איש לא אתי לרבות נכרי' אלא לעולה בלבד ולא לשאר קרבנות ולא דריש לכל נדריהם ולכל נדבותם וס"ד דגר דכתיב בהאי קרא נמי לא קאי אלא על קרבן עולה מ"ה איצטריך אדם לרבות הגרים שמקבלים מהם כל הקרבנות דכתיב בהאי פרשה. אח"כ מצאתי קושי' זו בספר קרבן אהרן ונכנס בדוחק ליישב וכאשר כתבתי נכון הוא ומדי דברו בו זכור אזכרנו ישוב על קושיא מה ששמעתי מחכם אחד ע"פ סוגיא זו דבמסכ' נדרים דל"ה ע"ב איבעיא הני כהני שליחי דידן או שליחי דרחמנא למ"נ למודר הנאה כו' והקשה תפשוט מסוגיא זו דשליחי דרחמנא נינהו מדאשמעינן מאיש איש לרבות שמקבלים קרבנות מנכרים ואנן קי"ל דאין שליחות לנכרי ל"ש אינהו לדידן ל"ש אנן לדידהו כדאמרינן במסכ' ב"מ דע"א ע"ב ואי אמרי' דהני כהני שליחי דידן היאך יכול הכהן להקריב קרבן נכרי ולעשות שליחות נכרי אלא ע"כ שליחי דרחמנ' ע"כ. ונ"ל ליישב בדרך אמת דתמן תנינא במס' ב"מ שם דר' אשי אמר כי אמרינן אין שליחות לנכרי ה"מ אינהו לדידן אבל אנן לדידהו ה"ל שליח וקאמר הא דר"א בדותא היא מ"ש אינהו לדידן דלא דכתב אתם גם אתם כו' אנן לדידהו נמי מה אתם בני ברית כו' ע"כ נמצא דמ"ה דר"א בדותא משום דילפינן אין שליחות לנכרי מאתם דמשמע בין אינהו לדידן בין אנן לדידהו רק במסכת קדושין דמ"א ע"ב קא מסיק לר"ש דס"ל דמירוח נכרי פוטר יליף דלא הוה נכרי שליח לתרומה מצד הסברא כיון דליתא בתרומה דנפשיה ומידי דלא שייך ביה לא מיתעביד עליה שליח ואתם גם אתם אתי לדרשא אחריתי ולפי זה איכא למימר דר"א לאו בדותא היא דדוקא אינהו לדידן לא הוי שליח דבמידי דלא שייך ביה לא מתעביד עליה שליח אבל אנן לדידהו הוינא להו שליח ומ"ה גבי קרבן יכול הכהן לעשות שליחות נכרי להקריב קרבנו ולהיות שלוחא ומ"ה מיבעי שפיר כנ"ל ברור ונכון:

(עמוד ב)

רש"י ד"ה מנחת נכרים ושלמים כמנחתו כו' כצ"ל:

ד"ה פרט כו' יכולין להביא כו' כצ"ל:

ד"ה לימא רבי יוסי היא דמרבי יין כצ"ל:

ד"ה ולא רבי עקיבא דאמר אין לי כו' כצ"ל:

ד"ה שתהא עבודתו כו' הוא בעצמו דהכי משמע והיתה לכהן כמנחת חוטא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה איש איש כו' לא שנא במזבח דידהו כו'. פירוש לא ליפסל אלא מחוסר אבר ולא שאר מומים קמשמע לן מכל אלה ולענ"ד לאו קושיא הוא דהא איצטריך לר"י הגלילי לרבות יין והלבונה ועצים דמכל אלה לא שמעינן ולר' עקיבא איצטריך דאין נודרים אלא עולה בלבד ואח"כ מצאתי תירוץ זה בתוספת דתמורה שם ועוד אפשר לומר דאיצטריך איש איש לרבות קדשי נכרים דמועלין בהן וחייבין עליה' משום פיגול נותר וטמא ויליף ר"י מלה' דכתיב בהאי קרא עיין במסכ' זבחים דמ"ה ע"א ובתמורה ד"ג:

ד"ה אי לר"י הגלילי כו' דמרבינן ברישא תודה כו' כצ"ל. פי' משמע דיין דקאמר היינו בפני עצמו:

בא"ד משמע דהא דאין נכרי כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה