אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף עג.

דף עב:

גמרא אשר ישיבו לי זה גזל כו' כצ"ל. וטעה המדפיס והדפיס ל"ה ומ"ה מ"ו הב"ז מוחק תיבה זו ובאמת אינו מן הצורך למחוק:

רש"י ד"ה יכול לא יחלקו בקדשי קדשים שלא יתנו כו'. כצ"ל והשאר נמחק דיתור לשון הוא:

ד"ה תלמוד לומר כו' לפניו ואיתקש כו' הד"א ובזה מתורץ קושי' התוס':

ד"ה ההוא מוכל כו' והא דתנהו ענין לחריבה כו' כצ"ל:

ד"ה מן האש כתב כו' הוא דשירים כו' כצ"ל:

בא"ד לאישים אימא לא כו' כצ"ל:

בא"ד לכהן להכי כתב כו' כצ"ל:

ד"ה לרבות מנחת כו' לכהנים ומהכא אתיא כו' כצ"ל. פירוש רבינא אתיא מהכא:

ד"ה להכשיר אתי להתחיל עליה כו' כצ"ל:

ד"ה שלך הם כל הני כו'. ועיין במסכת זבחים דמ"ג ע"ב מה שכתבתי ישוב נכון על רש"י שדבריו סותרים זה את זה:

תוס' ד"ה תלמוד לומר כו' וסמיך ליה אם על תודה משמע כו' כצ"ל:

בא"ד והתם פירשתי הס"ד. פירוש דשם מתרצו קושי זו דמוי"ו קדריש דמוסיף על ענין ראשון וכפרש"י הכא ועיין בתוספ' דיבמות ד"ד ע"א ד"ה וכי כו' דמתרצי נמי בע"א:

ד"ה איש חולק כו' אלא כלומר אין מריבין בו כו'. כצ"ל וכ"ה בס"י ופירוש לשון מחלוקת:

בא"ד וממתני' דבכורים אלא כדפי' בקונטרס כו' כצ"ל:

בא"ד בלחם הפנים וכל כהן המגיעו כזית יש אוכל כו' כצ"ל:

בא"ד וכל כהן המגיעו כפול כו' וכיון כו' כצ"ל:

בא"ד למאי חזי וקס"ד דדרך עילוי כו' כצ"ל:

בד"ה והא אפיקתי' כו' דדייק הכי אם אית' דרבי יוסי בר' יהודא הך ברייתא כו' כצ"ל:

ד"ה מן האש כתי' תימא כו'. יש מקשין לא ידענו מה הוקשה להם דלמא סבירא ברייתא זו כר' יוסי דקדושין דהמקדש בחלקו אינו מקודשת ויליף התם מדכתיב מן האש עכ"ל וכן הקשה מ"ו הב"ז והניח בצ"ע ולענ"ד תוספ' הקשו שפיר אליבא דמסקנא דהתם דאסיקנ' דר' יהודא הדר ביה וסבירא ליה ג"כ כר"י דאינו מקודשת וקאמר אביי ת"כ דר' יוחנן דס"ל דר"י הדר ומייתי בריית' לסייעה ויליף התם מקרא דלאו ממונו הוא אלא משולחן גבוה קא זכי לפ"ז אפי' לר"י לא צריכא מן האש והקשו שפיר לא ליכתוב מן האש אפי' לר"י וכ"כ מהרש"א שם בחידושיו ומהרש"א שם מביא קושי' בשם ת"י על ר"י וז"ל כיון דר' יהודא דס"ל דמקודשת ויליף מיהיה לך לכל צרכך ור"י יליף מאש לישתוק מלך דמשמע כל צרכך ולא איצטריך ליכתוב אש עכ"ל. ולענ"ד נמי לאו קושיא היא כיון דכתיב גבי גזל הגר לך היא ולבניך אפי' לקדש בו האשה מ"ה איצטרך מן האש דס"ד דקאי על כל הני דמתרבי כמו שפרש"י הכא:

ד"ה זה גזל הגר כו'. וקשה לפירושו דא"כ כו'. ולפי מה שכתב רש"י שם בזבחים ד"ה אשם מצורע כו'. וז"ל נהי דאשמ' כתיב הכא לסדר בפרשה כו'. לפ"ז לא קשה מידי עיין מה שכתבתי שם:

בא"ד מיהו צריך לדקדק אמאי צריך לכל כו'. ודבריהם אינם מובנים לי דאי לא כתיב לכל לא הוה שמעינ' דאתי לרבוי' כל הני אלא מאי דכתיבי בהדיא כבר וסידרו הכתוב כאן מפני מחלוקת של קרח כמו שפרש"י אע"ג דתוספת לא ס"ל הך סברא מ"מ הוי אמינא איכא וצ"ע:

ד"ה ואפי' לקדש כו' ומיהו הא מילתא כו'. פירוש דאין יכול ליתנו אלא לכהן שבאותו משמר כו':

בא"ד ושמא אתי קרא לאשמעינן כו'. פי' קרא לה' לכהן שהם לה' עד שיבא ליד כהן. ויש להקשות כיון דחרמים ילפינן התם מגזל הגר בג"ש לכהן לכהן שנותנים לכהן שבאותו משמר וקי"ל דאין ג"ש למחצה ולפ"ז ע"כ מצינו נמי למילף גזל הגר מחרמים בג"ש לכהן לכהן דכל זמן שהם ביד בעלים ה"ה כהקדש וא"כ לה' ל"ל וצ"ע:

בא"ד הגוזל קמא דאם החזירו בלילה או החזירהו חצאין כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה