צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף ע:
גמרא והא קא משמע לן כו'. פירוש דליכא למימר דקא משמע לן דמצטרפין לכביצה לטמא טומאת אוכלי' מתני' היא כל האוכלים מצטרפין לכביצה לטמא טומאת אוכלין פ"ד דמעילה:
רש"י ד"ה שעורה שאינה קלופה אינה כו' כצ"ל:
ד"ה ולקצור לפני הפסח כו' דקצירת העומר במוצאי יום טוב מתרת כו' כצ"ל:
ד"ה אלא לרבי יונה כו' דמשמע לאחר הפסח כו' כצ"ל:
בא"ד והמתנה מקצירה ועד האיר המזרח כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מאי קודם לעומר כו' בשלמא למ"ד קודם הבאת עומר היינו כצ"ל:
בא"ד אלא למ"ד קודם קצירת העומר ליערבינהו כו' כצ"ל. ומה שנדפס הכא בצידו דמ"ו הב"ז ותי"ט גרסו לעיל קודם קצירת העומר וכאן קודם הבאת עומר טעות הוא ושייך למטה. פירוש התוספת גרסו הכי אבל כאן כתבו לפי גירסת רש"י גירסא זו נכונה:
בא"ד הבאת העומר ופריך תנן אסורי' בחדש לפני עומר כו' בשלמא למ"ד קודם קצירת העומר היינו כו' אלא למ"ד קודם הבאת העומר לערבינהו וליתנינהו ואסור בחדש ולקצור לפני העומר הס"ד וכצ"ל לפי גירסת מ"ו הב"ז והתי"ט: