צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף ע.
רש"י ד"ה דבר שזרעו כלה כו' ויצא מזרע ירק כו' כצ"ל:
ד"ה שמירחה בכרי כו' למעשר הס"ד ואח"כ ד"ה וקרא עליה כו' במחובר הס"ד וכצ"ל:
תוס' ליטרא בצל כו' ליטרא מעשר טבל שזרעה כו' כצ"ל. פירוש שהורם ממנו תרומה ומעשר ראשון לגבי לוי הוה טבל דאכתי לא תרם ממנו מעשר מן המעשר:
בא"ד ממקום אחר לפי חשבון כו'. פי' דמשמע התם אבל מיניה וביה לא והכא קתני מתעשר לפי כולו ולא קתני ממקום אחר משמע אפי' מני' ובי' ולפי דמסיק התם דנ"ט ע"ב דכל היכא דטרח בהיתיר' בטל ההיתר ברוב והוי הכל אסור לא קשי' מידי כיון דההיתר בטל והוי כאיסור אפי' מתעשר מיני' ובי' לא הוי מפטור על החיוב ולא דמי לליטרא מעשר עיין שם ודוק:
ד"ה ביצי נבלת כו' שנגמר חלמון שלהם כו'. פי' ומ"ה לא הוו כבשר וטהור:
בא"ד היינו בשקרובי' לגמר כו'. פי' קרובות לבא בהן קליפה לבינה שאינה דבוק' יפה אלא מעט וכפרש"י שם:
ד"ה תנא כוסמין כו' וכולן זוגי קתני כו'. פי' כל הזוג בפני עצמו אינו כלאי' זה בזה אבל אחד מזוג זה ואחד מזוג זה היינו חיטי' עם כוסמי' הם כלאים:
בא"ד כמו כן שנויה בריש חלה כו' כצ"ל:
בא"ד החיטין אינן מצטרפ' כו' כצ"ל:
בא"ד בפני עצמו ואחרי כן נושכים זה בזה אין מצטרפים אלא בכי האי גוונא כו' כצ"ל. פי' חיטי' עם כסמים דוקא והשעורי' עם הכל חוץ מו החיטים:
בא"ד יש לפרש כו'. ותירוץ זה מספיק נמי לקושי' ירושלמי הא דקתני במתניתין ה' דברים מצטרפין מיירי בשאין בכל א' כשיעור חלה: