אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף סו:

דף סו.

גמרא אין אור לשון קלי אלא דבר א' קליל הא כיצד אביב כו' כצ"ל. וראיתי בדפוס חדש נ"א דגרסו לישנא אחרינא אין לשון קלי כו' אבל מפרש"י לא משמע האי גירסא:

רש"י ד"ה אלא דבר כו' דבר אחר הס"ד:

ד"ה בצקלונו כו' ויצק ל' לנו כו' כצ"ל:

בא"ד נ"ו ונווה כו' הד"א:

ד"ה כנף רננים כו' נעלסה נוטריקון כו' כצ"ל:

בא"ד ע' עולה ל' למעלה ח' חטוי כו' כצ"ל. פירוש דה"א מתחלפת בחי"ת ויש לדקדק כיון דהאי חטוי לשון הורדה למה לא דרש ה' דנעלסה הורדה:

ד"ה כר מלא כו' שיהא הזג של כו' כצ"ל:

ד"ה היא כלומר כי היכא כו' כצ"ל:

בא"ד הכי נמי פליגי כו' כצ"ל:

ד"ה ומשל כל כו' מאיזה שירצה יתרום על כל כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה כנף רננים כו' דפריך מי שריא ליה כו' כצ"ל:

ד"ה אומר היה ר"ע כו' דבאינו מעושר עסקי' כו'. פי' דליכא למימר דלר"ע ה"נ שהיה מעשרים קודם שהקריבו את העומר דהוי ממשקה ישראל מ"ה כתבו מדקתני באותו שנפדה שחייב במעשר משמע דאותן שהקריבו לא היו מעשרי':

ד"ה מירחו הנכרי כו' מיהו אין נראה כלל לומר כן כו'. פירוש לומר דפליגי ביש קנין ור"מ ס"ל אין קנין ולא דרש דגנך ודרש דיגונך ופוטר במירוח נכרי דהא לקמן נקט ר"מ ור"י לחיובא במירוח נכרי:

בא"ד ואין לומר דנקט עיקר פלוגתייהו במירוח כו'. פי' דפליגי במירוח ור"מ מיחייב מירוח נכרי ולא דרש דיגונך ופליגי נמי ביש קנין ור"מ ס"ל יש קנין ודרש דגנך:

בא"ד יכול לסבור נמי מירוח הנכרי פוטר כו'. פי' אע"ג דס"ל אין קנין ולא דרש דגנך ס"ל חד דגנך אתי למעוטי מירוח נכרי דפוטר ודגנך ב' לדרשא אחריתי. ובאמת סברא זו סברא דחוקה היא ולענ"ד אפשר לפרש בע"א דלמ"ד אין קנין דרש תרי דגנך למיעוט אחר מיעוט לרבות דגן נכרי כמו דדרשינן לענין דיגון נכרי לחייב מירוח נכרי ומדכתיב דגנך ולא כתיב תבואתך דהוו נמי דרשינן מיני' ולא תבואות נכרי דרש נמי לדיגון נכרי דפוטר וסברא זו כתבו תוספ' בפ' השולח דמ"ו ע"א ד"ה מר סבר כו' עיי' שם ודוק. ומ"ו הב"ז כתב אי קשיא לי הא קשי' לי דכאן מוכח דר"י סבר אין קנין ובפ' השואל מוכח דס"ל דיש קנין ולא ידעתי למה לא הרגישו תוספ' בזה עכ"ל. ותמי' לי שלא ראה תוספ' במסכת בכורו' די"ב ע"א שהקשו קושי' זו:

בא"ד ור' שמעון ור' יוסי אפילו סבירא להו יש קנין ע"כ נמי פטרי כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. ויש גורסי' אפילו ס"ל אין קנין וגירס' זו לא ניחא לי' חדא דלעיל כתבו תוספ' דלמ"ד אין קנין יכול לסבור נמי מירוח הנכרי פוטר משמע דלא פסיקא וכאן כתב ע"כ נמי פטרי ועוד דבאמת אינו מוכח דאפשר לומר דמ"ד אין קנין משום דדרש תרי דגנך למיעוט אחר מיעוט לרבות דיגון נכרי כדלעיל והשתא מהיכן נמעט דיגון נכרי לומר דמירוח נכרי פוטר ולית ליה האי סברא מדכתיב דגנך ולא כתיב תבואתך ועוד דלישנא ע"כ נמי כו' לשון נמי משמע דדיגון נכרי נמי פוטר ע"כ גירס' יש קנין נכונה ודוק. ומ"ו הב"ז גורס נמי אין קנין:

ד"ה ר"י כו' ולהכי חשיבי ב' גזירות כו'. פי' דגזרו בי"ח דבר על בנותיהן משום ד"א והיינו שיהיו נדות מעריסות' וחשיב להו בתרתי גזירות בנותיהן ובנות כותים מ"ה כתבו דאינן שוות ומ"ה חשבו בתרתי גזירות:

בא"ד מעיקרא בת יום אחד כו' כצ"ל. פי' מעיקרא קודם שגזרו י"ח דבר היה בנות הכותים מטמאות בת יום אחד אפ"ה השתא דגזרו על בנותיהן של נכרים חשיבי ב' גזירות:

בא"ד והא דמוקי לה בנדה כר"מ כו'. פי' הא דמוקי מתני' דבנות כותים כר"מ דחייש למיעוטא לוקמי' ככ"ע כיון דטעמי' דמתני' משום טימוע ור"מ נמי ס"ל טעמא דטימוע:

בא"ד לאו משום דטעמי' משום נידות כו'. פירוש דהא טעמא משום טימוע:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה