צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף סב:
רש"י ד"ה דון מינה כו' שחוטין הס"ד וכצ"ל והשאר שייך לדיבור שמע"ל כאשר ציינתי ברש"י מע"ל:
ד"ה ואוקי באתרא כו' שלמים הס"ד ואח"כ ד"ה כמות שהן בחיים מה מחיים כו כצ"ל:
ד"ה מה להלן בשלמי יחיד דבר שמתנה כו' חזה ושוק הס"ד:
ד"ה גמירי מסיני ב' סמיכות בצבור כו' ידיו וגו' ומצבור הוא כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ויהא זבחי שלמי יחיד טעוני' כו' כצ"ל:
בא"ד כדפרשתי לעיל כו' כצ"ל. ועיין לעיל דנ"ט ע"א בד"ה ונתת עליה כו':
ד"ה וכן השולח כו' אמר ר"י בקרבן נשים והכא נמי קשיא והא בעי' סמיכה ולא שייך כו' כצ"ל:
בא"ד ובבכור ומעשר ופסח נמי ליכא לאוקמי דהא כו' כצ"ל:
בא"ד מצורע לאו דאורייתא והיכא עביד בלא סמיכה הא בעי סמיכה גמורה ובגברי איירי כדמוכח בתוספתא וי"ל דתקוני גברא שאני כדאמרי' התם והא דאמרי' בפר' (שני) [ג'] דמועד קטן דאכל כו' כצ"ל וכ"ה בתוספת דזבחים דע"ה ע"א:
בא"ד ראייה וחגיגה וכגון שהיה עובר עליה כו' כצ"ל:
בא"ד לא מצינו למידרש מהני קראי כו'. פי' היכא דאינו ראוי לסמיכה שלא יעכב בו סמיכה דטמא ראוי לסמיכה ולכך א"צ לסמוך: