צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף סב.
גמרא אמר אביי ההוא דמייתי כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ההוא דמייתי כו' ורמי ליה החלב על כו' כצ"ל:
ד"ה ההוא היינו כו' המקטיר ואישתכח כו' הד"א:
ד"ה והא קמ"ל כו' דליתהפכו כולי' האי הס"ד וכצ"ל:
ד"ה בין ירכותיהן כו' התחתון הס"ד:
ד"ה אין עושין כו' ירכים הס"ד: ד"ה שירי מצוה היא כו' מעלה עליו הכתוב כאלו לא עשה מצוה מן המובחר וכפר הס"ד וכצ"ל:
ד"ה לאגרויי שטנה הס"ד ואח"כ ד"ה טעוני' תנופה לאחר שחיטה דבחיים לא איצטרך ליה למיתני מה שלמי יחיד טעוני' תנופה אף שלמי צבור כו' והס"ד וכצ"ל. פי' דבחיים כתיב בגופה בשלמי צבור ומה שנדפס בדיבור שמע"ל טעות הדפוס ושייך לדיבור זה:
תוס' ד"ה במילואים דכתיב כו' וישם על החלבים ועל שוק הימין כו' כצ"ל:
בא"ד ואז נהפך הלחם כו' והתירוץ נעלם. ולענ"ד לאו קושיא היא כלל דאי אמרינן דהאי וישם על החלבים דכתיב גבי משה לאו לאשמעינן דבשעת תנופה יהיה ג"כ הלחם בכ"מ למעלה רק שאח"כ נתהפך ביד אהרן בשעת תנופה מאי קמשמע לן בזה כשהיה ביד משה בתנופה גופא הוה לאשמעינן אם הלחם יהיה למעלה כמו דכתיב גבי חזה ושוק על אשה החלבים יביאו להניף וליכא לשנוי' ברוב עם הדרת מלך קמשמע לן כדמשני בברייתא דבג' כהנים שייך לומר ברב עם אבל במלואים לא היה אלא ב' דמשה היה יהיב על כפי אהרן ואח"כ לקח מכפי אהרן והקטיר כדכתיב ויקח משה אותם וגו' אלא ע"כ אתי לאשמעי' שנתן הכל על כפי אהרן כסדר שהיה מונח לחם מלמעלה דבכ"מ הלחם מלמעל' כנלע"ד ברור ונכון ומ"ו הב"ז מיישב בדרך אחר:
ד"ה כדי לעצור כו' בחג על המים ולכך בהניענוע שבלולב יש בו כו' כצ"ל: