אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף נו.

דף נה:

גמרא אלא שעה מדורות לא ילפי' כו'. ויש לדקדק כיון דהשתא דאיתרבי לסמיכה ס"ד שעה מדורות ילפי' ואיתרבי נמי צפון מ"ה איצטרך אותו ויש ליישב:

שם וחייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה כו'. פסיקתא בפני עצמה:

שם ובלבד שלא ישחוט על אותו המום כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא שעה מדורות לא ילפינן הלכך איצטרך קרא לרבות לסמיכה ואמאי איצטרך כו' כצ"ל:

ד"ה דרבי אחייה לאו למעוטי שוחט מצפון כו' כצ"ל:

בא"ד ואי קשיא לר"א כו'. וכתב מ"ו הב"ז והתירוץ חסר בדבריהם ורוצה ליישב קושיא זו ולענ"ד נראה ברור דכוונת רש"י לזה דהתם במס' זבחים דף מ"ח הגירס' כך היא בסוגי' זו ודקשיא לך מדר"א נפק לן לאו למעוטי כו'. ופירש רש"י התם דאותו דגבי שעיר לאו למעוטי שוחט בצפון דמאותו דר"א נפקא אלא לרבוי' מקבל בצפון עכ"ל והכא גרסינן דר"א לאו למעוטי שוחט בצפון כו' דמשמע דאותו דר"א אתי לרבויי מקבל בצפון ורש"י לא ניחא בגירסא זו מ"ה כתב רש"י דלגירסא זו קשי' לר"א וליכא למימר דר"א דריש ולקח לו יקח דהא מסקינן הכא לקח ולקח לא משמע ליה אלא ע"כ גירסא דהתם ניחא דמאותו דשעיר אתי לרבויי מקבל ור"א דריש לקח ולקח וכ"כ תוספת התם כנ"ל ברור ודוק:

ד"ה ערך הוא כו' לא מחייבי תרתי כו' כצ"ל:

ד"ה ערך חברי' כו' מחייב חבריה כו' הד"א:

ד"ה ובלבד שלא כו' מום הס"ד ואח"כ ד"ה אף נשחט על אותו מום ר"ש לטעמי' כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה לרבות שעירי ע"א כו' למעוטי שעירי ע"א כו'. ולר"י ליכא לשנויי הכי דאיצטרך אותו דאי לאו אותו הוה ממעטינן מהחי שעיר נחשון לסמיכה והשעיר לרבות שעירי ע"א מ"ה איצטרך אותו למעט שעיר נחשון מצפון וע"כ משום דסד"א הואיל ואיתרבי לענין סמיכה איתרבאי נמי לענין צפון משום הכי איצטרך אותו דליכא למימר הכי דאי לאו אותו ה"א דהחי ממעט [שעיר] נחשון דא"כ לישתוק קרא מיניה דשעה מדורות לא ילפינן וכ"כ תוספות לקמן דצ"ב ע"א ד"ה ואין שעירי כו':

ד"ה שוחט מדרבי כו' דתלא רחמנא כו'. פי' דלישחוט החטאת במקום העולה:

בא"ד לא יהא שוחט חטאת בצפון כו'. פי' כיון דשוחט של עולה אין טעון צפון דזהו עיקר לא יהא הטפל שוחט של חטאת חמור דליבעי צפון ומ"ו הב"ז מוחק תיבת חטאת ואיני יודע למה:

בא"ד דכתי' במקום העולה כו' כצ"ל:

בא"ד לא יהא שוחט חטאת בצפון הס"ד וכצ"ל. פי' כיון דהזהיר הקרא לישחט החטאת במקום העולה משמע דשוחט של חטאת יהא עומד במקום שהשוחט של עולה עומד:

ד"ה אלא אין השוחט כו' דללמד על מקבל אתי' כו'. פי' על המקבל נמי דאין השוחט בצפון אבל מקבל בצפון דאי על השוחט לחוד דאין השוחט בצפון לא איצטרך:

ד"ה אפאה לוקה כו' לפי זה בחנם נקט כו' כצ"ל:

ד"ה רבי שמעון כו' בברייתא מטעם דבר כו' כצ"ל:

בא"ד ע"ב ושייך לכאן דבמתניתין תנן וחכמים אומרים כו'. פירוש מ"ה במתניתין ליכא למימר דרבי שמעון סבירא ליה דיקיז אף על פי שעושה מום במתכוון דזה הוא פלוגת' רחוקה דלחכמים אסור אפי' שלא במתכוין:

בא"ד לידי מום ובלבד שלא יהא פסיק כו' כצ"ל:

בא"ד נפל מן הגג ונשתבר יהא כו' כצ"ל:

בא"ד לא יהיה כו' אל תתן כו' כצ"ל:

בא"ד דם כו' כדאיתא כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה