אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף נה:

דף נה.

רש"י ד"ה חייב כו' דלגבי כתיב הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אנן הך דרשא דשירים מחלק' כו' כצ"ל:

ד"ה אימא כוליה כו' דליהוי חייב אלא בקומץ ובשירים כו' כצ"ל:

ד"ה ואימא אפיי' כו' ולא ליחייב תרתי הס"ד וכצ"ל:

ד"ה האי פרט כו' למה לי הס"ד ואח"כ ד"ה אלא תנא לאו כו' כצ"ל:

בא"ד קא קשי' ליה אלא אותו קא קשי' ליה ומ"ה כו' כצ"ל:

ד"ה שעיר נחשון כו' דלא באו על חטא כשאר חטאת הס"ד וכצ"ל:

ד"ה וסמך ידו כו' מדות הס"ד:

תוס' ד"ה א"כ כו' ומקשינן הא איצטרך כו'. פי' תוספת הקשו קושי' זו במסכת שבת ד"ע ע"א:

בא"ד דאפיי' דאסר רחמנא אשירים כו' כצ"ל. פי' דוקא אפיי' ולא שאר עשיות:

ד"ה כלל ופרט כו' לא הוה לי' למידן כלל כו'. וע"ש בתוספת דמתרצו בע"א:

בא"ד ואין להקפיד אהא כו'. פי' דאין להקפיד על מדה זו דפעמים בא מדה זו לרבות ופעמי' למעט:

ד"ה או אינו כו' תיפוק לי' דבגופא כתיב בלא בנין אב כו'. פי' כיון דמוכח מקרא ושחט את החטאת דאותו לאו דוק' ע"כ במקום אשר תשחט העולה וגו' מרבה כל חטאת בין שעירי' בין שאר בהמות חטאת טעוני' צפון ולא צריכא תו לב"א וק"ל וראיתי בדפוס חדש גירסא אחריתא ואינו מן הצורך:

בא"ד לכך נראה דמאותו דשעיר כו' כצ"ל:

בא"ד דקאמר ובפ' איזהו מקומן פי' הקונ' דמהחטאת קדריש דמרבה שאר חטאת ואו אינו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון כגון שעירי הרגלים או שעיר הפנימי הס"ד ואח"כ ד"ה לאו משום דהוי כו' כצ"ל ומ"ו הב"ז מהפך הגירס' ומיישב בדוחק בד"א ואינו מן הצורך וכאשר כתבתי ברור ונכון. ובד"ח נדפס בצדו ג"כ נ"א ואינו מן הצורך:

בא"ד ולפי המסקנ' דאמרי' אותו כו'. פי' לפי המסקנ' דמאותו פריך או אינו לפ"ז למה לי בכבשה ובשעיר' דמחד נמי מוכח דאותו ל"ד מ"ה כתבו דצריכי תרווייהו כו':

בא"ד וצ"ל דה"נ כו'. פי' דגם זו קושי' אלא דנקט חדא ובתירוץ חד מתרץ לתרוייהו למעט השוחט בצפון וכן כתב בספר ק"א דק"י ע"א:

בא"ד דמשמע דלעולם איצטרך כו'. פי' ובאמת אינו צריכה דנילף מחטא' יחיד בין למצוה בין לעכב:

ד"ה הואיל כו' לא מצי למימר דשעה מדורות כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה