צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף נה.
רש"י ד"ה ומינה כלומר מהא כו' כצ"ל:
ד"ה אי איכא כו' מיד הס"ד:
ד"ה דליכא כהן כו' המתקיים הס"ד:
ד"ה ולא מוקמי כו' דהא תרי כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה במחשבה כו' ואשכחן נמי דוכתא דקרי לדיבור מחשבה כמו כו' כצ"ל. וכן מוכח מתוספת דב"מ דף מ"ג ע"ב ד"ה החושב כו' ובתוספת דפסחים דס"ג ע"ב ד"ה ר"מ כו'. וה"פ השתא דאמרי' דצריך דיבור קשה הא כתיב ונחשב מ"ה כתבו דדיבור נמי קרי מחשבה ותמי' לי על מ"ו הב"ז שלא הרגיש בטעות זה וכתב פירוש אחר בדוחק:
בא"ד תרומה ובתוספתא דמסכת תרומות נמי מצאתי כו' כצ"ל וכ"ה במסכת גיטין ובבכורות. ומ"ו הב"ז רוצה ליישב גירסא ומיהו והוא דוחק:
ד"ה כל המנחות כו' דלתיתה לית' בזריזי' כו' כצ"ל:
בא"ד האי טעמא בפ' כ"ש כו'. פי' למה מסיק דליש' ליתא בזריזי' רק במקום זריזי' ולא משני לישה אית' בזריזי' וכמ"ד עשרון נתקדש: