אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף מ:

דף מ.

גמרא פסולה משום תעשה כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה היו מטילי' כו' כדלקמן אלמא שכל ציצית שנעשי' מתחלת' כו' כצ"ל:

בא"ד שלא לצורך ליכא מן העשוי כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה שמא יקרע כו' אפי' לר' מאיר גזרינן שמא יתפור כו' כצ"ל וכן הגירסא בכל הספרים. וה"פ פשיטא לרבנן דס"ל בטלית של צמר שנקרעה תוך שלש דשרי להתפיר ולא חיישי' שמא יקח מחוט התפירה לשם ציצית. בסדין של פשתן דאיכא נמי איסור כלאים חיישינן אפי לר"מ דס"ל בטלית של צמר דאסור להתפיר ואיכא תרתי חששא שמא יעבו' ויתפור ושמא יקח מחוט התפירה לשם ציצית אפ"ה בטלית של פשתן משום איסור כלאים חיישי'. ומ"ו הב"ז גורס אפי' לרבנן ואינו. חדא דאינו מן הצורך לשבש הגירסא ועוד כיון דלרבנן מותר לתפור לא שייך למיתני גזרינן שמא יתפו' הכי ה"ל למיתני גזרינן שמא יקח חוט התפירה לשם ציצית וכאשר כתבתי נכון וברור:

בא"ד דחסידי ליכא לאקשויי כו'. פי' לר"ה דאמר רחוק מן הכנף ד' הוי מצות ציצית וחסידים הראשונים כיון שארגו בה ג' אצבעות היו מטילי' בה תכל' מ"מ כתבו דמפרשי' כאן הא דקתני גבי חסידים כיון שארגו כו' פי' כיון שפצעו בה ג' שהגיע לג' האצבעות האחרונים של בגד היה מטילי' בה תכלת אבל מ"מ רחוק מן הכנף ד' כר"ה:

בא"ד והוי כאלו נפסקו לגמרי כו'. פי' ובהא פליגי ר"מ ורבנן דלר"מ לא מהני התפירה לציצית שהיו כבר ולרבנן מהני התפיר' וסוגיא דהכא אתיא כר"מ ומ"ה חיישי' שמא יקרע סדינו בתוך ג' ולא ישתייר ג' והוי כאלו נפסקה לגמרי ולא מהני תפירה לאותן ציצית שהיו כבר ויהא בו איסור כלאים:

ד"ה משום כסות לילה כו' פרשת ציצית בלילה ור' יוסף אמר עלה כמא מעליא כו' כצ"ל:

בא"ד ר"י לבד היה עושה כן כו'. פי' ולא האחרים ומ"ה לא קי"ל כותי':

ד"ה בבל תוסיף כו' דלא אמרי' קציצתן כו'. ול"נ דהכא רבא קאמר אליבא דר"ה ור"ה ס"ל התם כרב דאמר קציצתן זו היא עשיתן ע"ש:

ד"ה ממאי דגברא כו' אפי' לרבא דאמר בפ"ג דר"ה דכ"ח ע"ב דלעבור משום כו' כצ"ל. ומה שנדפס בפ"ב דעירובין ד"ק טעות סופר הוא דבסוגיא דהתם אינו מזכיר כלל אי בעי כוונה או לא ועיקר מקומה בר"ה ותוס' הקשו מדפריך ר"פ לרבא ושתיק רבא משמע דמוד' לר"פ דבל תוסיף ליכא כיון דלא מכוין והתם אמר רבא דלעבור אבל תוסיף לא בעי כוונה ומ"ה כתבו דהכא מודה רבא כנ"ל ברור:

ד"ה תכלת כו' ומוכח' מסוגי' דהתם כו' כצ"ל:

בא"ד רק בלילה דכסות יום חייב אפי' בלילה ור"ת (כותב) [סותר] פירושו לעיל וכן פ"ק דקדושין כו' כצ"ל. פי' דלעיל מפרש ר"ת דאע"ג דכסות יום חייב אפי' בלילה מ"מ מיקרי שפיר זמן גרמא. ומ"ו הב"ז מוחק גירסא זו וכתב דאיזה תלמיד כ"כ ונכנס בדוחק ליישב ואינו מן הצורך וכאשר כתבתי נכון הוא:

בא"ד ואע"ג דפטור מדאורייתא כו'. פי' השואל מ"מ כיון דהותרה כלאים לגבי משאיל אין לחלק:

בא"ד דכל לבישה שרי רחמנא כו'. פי' אבל התם לבישה בלא עבודה לא הותרה מעולם:

בא"ד שאינם מיוחדים לעבודה כו' פי' בגדי חול:

בא"ד ואין לדמות מקדש למדינה כו' כצ"ל. פי' דבמקדש פטור אפי' שלא לשרת:

בא"ד ותדע דהתם כו'. פי' התם ביומא בעי למיפשט דבמקדש כלאים מותר אפי' בלילה מדתני ובמקדש בין בשעת עבוד' בין שלא בשעת עבודה הי' לחלק דשלא בשעת עבודה היינו שעה הראוי' לעבוד' אבל לילה לאו זמן עבודה אלא ע"כ דבמקדש אין לחלק:

בא"ד דלאו דוקא תחת ראשיהן אלא כנגד ראשיהן משום כלאים כו' כצ"ל:

בא"ד דלא דמי ללבישה כו'. פי' שלא ניתנה תורה למלאכי שרת דכשיגמור עבודתו יפשטם מיד בלי שהי' רגע א' ע"כ כשהתירה לבישה לגמרי הותרה:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה