צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף מ.
רש"י ד"ה ב"ש פוטרין כו' והאי דנקט פלוגתייהו בסדין כו'. פי' ה"ל למינקט פלוגתייהו בטלית של צמר. אבל דבריהם אינם מובנים לי דאי הוי נקט פלוגתייהו בטלית של צמר הוי צריך למינקט אוסרי' ומתירי' דבמינו מחייב ולפ"ז לא הוי שמעינן דציצית חובת בגד הוא מ"ה נקט פלוגתייהו בסדין בציצית ונקט פוטרים ומחייב לאשמעי' ג"כ שחובת בגד הוא ויש לישב:
ד"ה לפי שאין כו' משום גזירה הא כו' כצ"ל:
ד"ה וניכתבי' אדיסקא ולשלוח באותן המקומו' כו'. כצ"ל וכ"ה בס"י:
תוס' ד"ה סדין בציצית כו' דציצית דכלאי' הוא דאסירי כו' כצ"ל. פי' אבל במינו דהיינו ציצית דפשתן דלא הוי כלאים חייב סדין בציצית:
בא"ד וכן כתב רבינו כו' כצ"ל:
בא"ד במשנה תורה דיש כו'. פי' והאי סמוכי' דכלאים בציצית במשנה תורה הוא ודרשי':
בא"ד חד תנא בנזיר דמפיק מראשו כו'. פי' אבל לא מציצית ולמימר בציצית עשה דציצית דוחה לא תעשה דכלאים:
בא"ד היכא דמוכח או מופנה כו'. פי' וכיון דב"ש ס"ל כרבא דצמר ופשתים אתי לענין מין כנף לפ"ז אינו מוכח ואינו מופנה ועיי' ביבמו' ד"ד:
בא"ד אי נמי לאשמעינן קשר עליון דלא ידעי' כו' כצ"ל. פי' הא דשריא תורה ציצי' דכלאים היינו שני חוטי צמר ושני חוטי פשתי' ולאשמעינן קשר עליון דאורייתא כדאמרי' לעיל דל"ט ע"א אבל היכא דטלית של פשתים כגון סדין לא שרי' רחמנא כלאים כיון דאפשר לקיים שניהם בלבן דפשתן. ומ"ו הב"ז נכנס קצת בדרך הזה אבל קצת מגומגם וע"ש:
בא"ד לפי מה שפרשתי למעלה כו' כצ"ל. פי' דלעיל דל"ט ע"א בד"ה קשר העליון כו' פירשו דעיקר הוכחה דקשר עליון דאורייתא ממשמעותי' דגדיל:
בא"ד דלפי' הקונטרס קים לן כן. פי' דלפ"ה דב"ש אוסר כלאים בציצית ע"כ בהא נמי הלכה כב"ה ולא כב"ש כדאמרי' בכל דוכתא דכלאים בציצית שרי:
בא"ד ומדב"ש נשמע לב"ה כו'. פי' מלישנא דב"ש דנקט פוטרים וגם ב"ה לא פליגי אב"ש בסברא זו:
בא"ד התכלת מעכבת הלבן כו'. פי' כיון דלא מצי למירמי תכלת משום כלאים לבן נמי ליכא ומ"ה ב"ש פוטרי' אף במינה בלבן דפשתן:
בא"ד הא דנקט סדין כו'. פי' דדוקא בסדין פוטר ב"ש אף במינה משום דלא מצי למירמי תכלת אבל בטלית של צמר מצי למירמי תכלת וחייב במינה בלבן דצמר:
בא"ד דהשתא כיון דלא אפשר כו'. פי' דהשתא דאמרינן דב"ש כר' ס"ל ולא אפשר לקיים שניהם בלבן דפשתן דתכלת מעכבת הדרא קושיא דלעיל לדוכתא נדחי עשה דציצית ללא תעשה דכלאים. ומ"ו הב"ז מפרש דהשתא קאי אבזמן הזה דאין לנו (כלאי') [תכלת] וכן ראיתי בדפוס חדש שנדפס בצדו ודוחק הוא וכאשר כתבתי נכון וברור הוא:
ד"ה אמר ר"א כו' וללשון שני פירוש דקאי כו' כצ"ל:
בא"ד לא יתכן דניקו כו'. פי' כיון דב"ש לא דרש סמוכי' למישרי כלאים בציצית מאי פריך ר' לב"ש למה אסרוה:
בא"ד ולמה מתמיהין דהלכה כב"ה וי"ס גורסין אי עשה ציצית כו' כצ"ל והד"א. פי' די"ג אי עשה ציצית של צמר בסדין של פשתן אפי' לב"ה ביום פטור מכלאים ובלילה כיון דלאו זמן דציצית מחייב משום כלאים ומחקו ר"ת ועיין ע"ב ד"ה תכלת כו':
ד"ה כיון דאפשר כו' דתכלת פטור לבן בשל פשתן נמי פטר כו' כצ"ל:
בא"ד דבלאו הכי איכא כלאים כו'. פי' משום תכל' דעמרא הוא:
ד"ה וליבדקה כו' לשון אחד כו' כצ"ל:
בא"ד משום טעימה כו' כצ"ל: