אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף לה:

דף לה.

רש"י ד"ה גרדומי רצועות כו' גרדומין היינו שירי שירים הס"ד וכצ"ל:

ד"ה שיעור תכלת כו' דסוכה הס"ד ואח"כ ד"ה מכלל כו' והשאר יש למחוק דמיותר:

בא"ד לבד הקשר כו' כצ"ל:

בא"ד וגרדומין הס"ד וכצ"ל:

ד"ה פשיט כו' מגודל ועד אצבע דלגבי פשיטות אצבע מגודל הוי פשיטות לגבי אמה מאצבע כפיפות לפי כו' כצ"ל:

ד"ה כדידן כמנהג שלנו ותולין לפניו הס"ד וכצ"ל:

ד"ה קשר של תפילין כו' ראשו כעין דלי"ת כדי כו' כצ"ל:

ד"ה ונוייהון לבר כו' דתפילין ואמר ליה כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה קשר של תפילין כדאמרינן בברכות ואמרינן לעיל כו' כצ"ל:

ד"ה כלפי פנים כו' ל"א מבפנים שיהא הקשר כו' כצ"ל וכ"ה ברש"י ברי"ף:

תוס' ד"ה וכמה שיעורייהו לכאורה משמע מפרש"י דבתפילין של ראש מיירי דפי' דמר פשוט ושדי להו על כתיפיו לאחוריו ומר מתלית להו לרצועות התלויה בו אבל הערוך כו' כצ"ל. ועיין בהרא"ש ברי"ף:

בא"ד ולפי' זה דמחוי לפשוט כו' כצ"ל. פירוש דלפי' זה דקאי אאצבע אמצעי ע"כ האי דמחוי פשוט נמי מגודל ועד אמה אבל לפרש"י היינו מגודל עד אצבע:

ד"ה אלו תפילין כו' משמע דד' ויו"ד לא חשיבי אותיות כו' אבל אינו מוכח כ"כ דדילמא ר"י הא אתי לאשמעינן דאפי' לרצועות לא הוכשרו אלא עור בהמה טהורה דהוי נמי מלאכת שמים משום ד' וי' ובכלל מן המותר בפיך הם:

בא"ד מסופק אם צריך לחלוץ כו'. פירוש מזה מוכח שרצועות עצמן אינם רק תשמישי קדושה ולא קדושה דהא הרצועות מגולי' ואפ"ה הוה מסופק:

ד"ה משעת הנחה כו'. הל"ל משעת קשירה כו'. פי' (דכל ד"א) [צאן קדשים: דלר"א] הקשירה הוי קודם הנחה אבל לפר"ת הקשירה היינו ההדקה אחר הנחה:

בא"ד וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל כו'. פי' דאי הנחה בימין שוב אינו יכול לקושרה בימין ומ"ה דייק ואם קושר תחלה קודם הנחה אינו מוכח דהנחה דוקא בשמאל:

בא"ד והכי גמירי כו' כצ"ל:

בא"ד קשירה ממש ובשל יד מתחיל לברך משעת קשירה עד שעת הנחה חוזרני כו' כצ"ל:

בא"ד ויש מכניסי' הרצוע' שמסובבת כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה