צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף לה.
רש"י ד"ה תיתורא כו' בבתים כופה הרחב שלהן שהבתים כו' כצ"ל. וכ"ה ברש"י ברי"ף:
בא"ד ותופר חודן של שלש הדפנות על כו' כצ"ל:
ד"ה כאמגוזה כו' וכטבעת אימא דכשירה כו' כצ"ל:
ד"ה זה שלא כנגד כו' ביניהם זה כנגד זה שני בתים הסמוכות ל"א כו' כצ"ל:
ד"ה שילחא עור כו' וישלח הס"ד ואח"כ ד"ה דהדר חלים כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה תיתורא דתפילין כו' ואין נוהגין כן הס"ד וכתב הרא"ש בה"ק הטעם לפי שעור הבתים דק ועור התיתורא עושין עב וחזק:
ד"ה מעברתא כו' ומושיכין לכל כו' כצ"ל:
בא"ד ולצד שכנגדו דשי"ן של תפילין הל"מ בשל ראש איירי והנותנה על שי"ן דינו להיות פוסלת דנמצא דאין שי"ן רואה את האויר כו' כצ"ל והד"א. והכי פירוש' דמתחלה כתבו כשנותני' רצועה על בית זרוע אין לפוסלו כיון שהבית רואה את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו ולא תיקשי כיון שמכוסה משני צדדים וקי"ל שי"ן של תפילין הל"מ לפ"ז ה"ל לפוסלה אפי' בשל יד כיון דאין השי"ן רואה את האויר אע"ג דב' צדדים אחריני רואין את האויר לצד מעברתא ולצד שכנגדו מ"ה כתבו הא דקי"ל שי"ן של תפילין הל"מ היינו בשל ראש דוקא ולא בשל יד ובשל ראש אם היה נותן על בתים עור למעלה אפי' היה מגולה ימין ושמאל נמי דינו להיות פוסלת כיון שאין השי"ן רואה את האויר ולא דמי לטולה תפילין של ראש כו' אע"ג דמכסה נמי השי"ן כיון דעושה אותם של יד ובשל יד אין צריך שי"ן. כנ"ל כוונת התוס' ומ"ו הב"ז ומהרש"א בחידושים כתבו נמי דהכל ד"א אבל כוונתן דתוס' כתבו בע"א בדברים דחוקים וכאשר כתבתי נכון הוא עיי' שם:
ד"ה שי"ן של תפילין כו' עוד כתוב שם שמניחים כו' כצ"ל:
בא"ד דומיא דציץ הס"ד פירוש דציץ היה ג"כ רוחבו ב"א:
ד"ה תפילין מרובעים כו' וקצת היה נראה דלא בעי כו'. ובמרדכי בה"ק ה"ת דוחה סברא זו דע"כ ר"פ בא להוסיף אף בתופרן ובאלכסונן ולא למעט דלא צריך אלא בתפר ריבוע מדמייתי לי' סיעת' מהעושה תפלתו עגולה ואי בתפר דוקא מאי סכנה איכא עכ"ל: