אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף לג:

דף לג.

רש"י ד"ה או שטלה כו' כנגד המזוזה אם יש כו' כצ"ל:

בא"ד או באותו מלבן שטלה כו' כן צ"ל:

ד"ה בפתח שאחורי כו' וקבע מזוזה בפנים כו' כצ"ל:

בא"ד וכשהדלת פתוח הוי למערב אחורי הדלת כו' כצ"ל:

בא"ד ואם לאו א"צ מזוזה אחרת כו'. והקשה המרדכי על רש"י א"כ לא הוו מימין לזה ולזה [צאן קדשים: ו]מיישב הר"ן בדוחק וגם הב"ח האריך בביאורו ובדרישה ופרישה בי"ד סי' רפ"ו ועיקר כונת' כשנכנס בפתח המערב הוי המזוזה לשמאלו שהרי הפצים הוא לשמאל הנכנס שם והאיך יצא במזוזה ההיא ולדידי נראה הא דכתב רש"י אין צריך מזוזה אחרת הכי פירושו דצריך לקבוע המזוזה בחלל פתח המערבי ואין צריך מזוזה אחרת לפתח דרומי כיון שאין ביניהם טפח הרי כמונח באותו פתח עצמו של דרומי והוי לשניהם ימין אע"פ שפתח זו לדרומי ופתח זו למערבי ומכ"ש אם היו ב' פתחים זה בצד זה בכותל פשוטה ואין ביניהם טפח שסגי במזוזה א' לצד ימין שניהם וט"ז בי"ד סי' רפ"ו האריך מאד לפרש דברי רש"י בע"א ומסיים ואולי מן השמים מקום הניחו לי לפרש כן. ובאמת דבריו אינם מובנים לי רק מה שרוצה לפרש דשני הפתחים הם בפצים עצמו מחותכים בו דהיינו שבמקצוע מערבית דרומית עומד פצים א' עב ורחב ונחתך בו חתך א' כשיעור פתח מצד דרומי וכשיעור פתח מצד מערבי כו' ודייק מדכתיב מחותכים משמע בפצים עצמו אבל גירסא זו תיב"ת בו אינו לפנינו וגם פצים משמע קצת לשון רבים ב"פ ולדבריו לא הי' אלא (פצים) [צאן קדשים: פץ] א' עב והנ"ב כתבתי:

בא"ד ריבה את עביו והגדיל את הבדלתו כו' כצ"ל. פירוש שהגדיל עד טפח:

בא"ד שער הגדול תמיד ופתח הקטן פתוח תמיד והכי קאמר כו' הד"א וכצ"ל כ"ה בהרא"ש:

ד"ה כיצד קתני כו' טפח כו' כיצד כגון כו' כצ"ל:

ד"ה מלבן של קנים כו' מלבן הוא סף המזוזה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אבל חתך כו' העמיד המלבן בצורת הפתח לא משום דכתיב כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה אכסדרה כו' אבל למעלה יש דופן כו' פירוש למעלה סמוך לתקרה:

ד"ה אספלידי כו' דבי רב הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ההיא דקתני כו' דבי רב שיש לה כו' כצ"ל:

ד"ה אינדרונא קמבר"א הס"ד פי' חדר גמור:

ד"ה נדון כבית שער כאויר הגינה ואין צריך כו' כצ"ל:

ד"ה מגנה לבית כו'. והנה מ"ו הב"ז מגיה בדיבורי רש"י אלו עד ל"א ועיקר וכתב כך הגהתי מתוך פרש"י שברי"ף ועיקר עכ"ל והוסיף איזה גירסא משלו ועדיין קשה למבין ותמה אני עליו לשבש כל הגירסא כפי שנדפסו בס"י גירסא נכונה וישרה כפי הפירוש שכתב רש"י ברי"ף ולי נראה וכו' עיין שם רק איזה תיבות שנדפסו בטעות כדרכן בסדר זו אבל אינו מן הצורך לשבש בע"א והכי הגירסא בס"י:

ד"ה מגנה לבית באותו פתח שבין הגנה לבית שער (דלכ"ע) [צאן קדשים: דכ"ע] חייב דביאת בית שער הוי אותו שער שבו נכנסים לקיטוניות שהבאים מן הגנה דרך בית נכנסים בו לקיטוניות כ"ע ל"פ דחייב הס"ד וכצ"ל. פי' באותו פתח העשוי' לקיטוניות והוי בין גנה לב"ש כזה

כ"ע ל"פ דחייב דזה הוי ביאת ב"ש פי' מלשון ביאתך שבו נכנסי' לקיטוניות אותן הבאים מן הגנה דרך בית שער ואח"כ ד"ה וכי פליגי מבית לגנה פתח החיצון שיוצא מבית שער לגנה שהיוצאים מן הבית דרך בית שער יוצאים בו לגנה הס"ד וכצ"ל. פי' ולא הוי אותו שער דרך ביאתך שאותו שער הוא דרך יציאה שכשיוצאים מן הבית יוצאים בו לגנה. ואח"כ ד"ה מר סבר עיקר בית שער כו' לשם כניסת קיטונית נעשה והוי כשאר בית שער דעלמא שחייבים כל פתחיו במזוזה הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה ומר סבר עיקר ב"ש לגנה נעשה ליציאה מקיטוני' לגנה הלכך נדון כאויר הגנה ולא כבית שער הס"ד וכצ"ל:

בא"ד ל"א ועיקר הוא מגנה לבית אם כשהוא פותח פתח מגנה לבית היכר הציר הוי בבית דכ"ע ל"פ דחייב כ"פ מבית לגנה דהיכר ציר הוי בגינה מ"ס קיטוני' עיקר וחייב ואע"ג דציר סובב בגנה דכי אמרינן לעיל הלך אחר היכר ציר ה"מ בין תרי בתי דתרוייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטוניות כו'. כצ"ל וכ"ה ברש"י ברי"ף:

בא"ד לשם גנה עביד ולשומר ופטור הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה ומאי תחלת שליש כו' וחולק על הש"ס שלנו הס"ד. והמרדכי כתב דה"ק דלמעלה מכתיפיו לא יניחנה אם הפתח גבוה כ"כ:

ד"ה דלית להו תקרה כו' וכענין זה דלי' כו' כצ"ל:

בא"ד וכעין זה איתא בפ"ק כו' כצ"ל:

בא"ד מי גרע משערי חצרות וכו' והרא"ש בה"ק מתרץ וכתב דאין ראיה מחצר לבית דחצר דרכו להיות כך ומשמש לדירת הבית אבל בית אין ראויה לבית בשאינו מקורה וכ"כ הרמב"ם דבית שאינו מקורה פטור מן המזוזה ע"כ:

ד"ה אכסדרה כו' והר"י אלפס תירץ כו' ותוספת במסכת סוכה ד"ח ע"ב דוחי' תירוץ זה דא"כ ה"ל לשנויי הכא דהא דאמר אכסדרה פטורה כשאינה פתוחה לבית אבל מלשון פטורה משמע אפי' מדרבנן עכ"ל. ול"נ שלא מצי לשנויי הכי מדמסיק דר"ח ה"ק אע"פ שיש לה פצימים פטור שאין עשויה אלא לחיזוק לתקרה ואי איירי כשאינה פתוחה לבית אע"פ שאין עשויה לחיזוק לתקרה פטור משום דכתיב בית דבעינן דוקא מיוחד לדירה כבית אלא ע"כ דר"ח איירי בפתוחה לבית ואפ"ה פטור כיון שאין עשויה אלא לחיזוק לתקרה פריך שפיר ומשני באכסדרה רומית' נ"ל. ועיין במסכת יומא די"א ע"א דמתרץ עוד ד"א:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה