צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף לב:
גמרא לר"ה דבעי למיתיב אפוריה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה כף כרא אארעא כפה כר כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז מגיה כד אבל רש"י בע"י במ"ק כתב בפירוש הכר עיין שם בע"י:
ד"ה היו עושין כו' מן המזוזה ושל בית כו' הד"א:
תוס' ד"ה הא מורידין כו' של תורה שיש (לה) [צאן קדשים: בה] קבלת עול מלכות שמים כו' כצ"ל:
בא"ד דרשא אחריתא כו'. פירוש דדרשינן התם די"ט ע"א שאם תפר המגילה בחוטי פשתן פסולה כמו גבי ס"ת:
בא"ד לענין כתיבת אגרת כו'. פירוש שלא דקדק בחסרות ויתירות כאגרת בעלמא:
בא"ד איירי דאסור לכתוב שלש כו' כצ"ל:
בא"ד אבל שירטוט על כל שטה ושטה אפשר דלא בעי ומה שנוהגין לכתוב כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. ומ"ו הב"ז ומהרש"א מיישבין גירסא זו בדוחק ואינו מן הצורך:
בא"ד צחות לשונו כו' כצ"ל:
בא"ד מהו למכתב כו' כצ"ל:
בא"ד שלא כתב לריש גלותא דהוה קאי ודמיך בזמרא כו' כצ"ל. פירוש כשהיה שוכב וקם היה מזמרים לפניו ישראל מקרא זה אל תשמח ישראל והיו מהפכים הפסוק משום דכתוב בלא שרטוט משמע דאפי' באג"ש אסור לכתוב בלא שרטוט ועיין בתוס' מסכת גיטין ד"ו ע"ב ד"ה אמר ר"י כו' דמשמע להיפוך:
בא"ד דקאמר בגיטין כו'. פירוש דמר עוקבא שירטט וכתב ובירושלמי משמע דכתב בלא שירטוט:
בא"ד לשנוא את אהוביך כו' ובקרא כתיב להיפוך:
בא"ד אבלי תמרורים בתמרוריה היא עומדת ובקשנו למתקה ולשוא כו' כצ"ל. פירוש בקשנו לתקן תמרוריה וטעמיה הרעים אבל לשוא צרוף וגו' ובקרא כתיב להיפוך:
ד"ה דאמר רבה כו' בעירובין ועוד דאף תלמידי דרב הונא כו' כצ"ל. ובזה מיושב מה שהקשו תוספת במסכת ב"ק די"ז ע"א מחזקיה שהניחו ס"ת על מטתו מסוגיא דהכא ומסוגיא דמ"ק:
ד"ה כתבה אגרת כו' ושירטוט נמי לא אשכחן כו' כצ"ל:
בא"ד דליפסול בהכי מדכתב ביה ספר כו' כצ"ל. וכן גורס מהרש"א דמכתיבה כתיבה ילפינן דאסור לכתחלה לכתוב בלא שירטוט אבל הגט עצמו אינו פסול מ"ה כתבו מדכתב ביה ספר משמע דפסול אפילו בדיעבד וכ"כ תוספות שם במסכת סוטה די"ז ע"ב ד"ה כתבה איגרת. ומ"ו הב"ז חולק על מהרש"א ומקיים גירסא זו. אבל כאשר כתבתי נכון הוא גירסת מהרש"א:
בא"ד ומשמע בגמ' דשוכר חייב במזוזה כו'. פירוש וכיון דחייב במזוזה משמע דמזוזה לאו מעשה אומן וכיון שצריך לדקדק בחסירות ויתירות הוי מעשה אומן מ"ה מיישבו דהתם איירי בבנין הבית לא הוי מזוזה מעשה אומן אבל בכתיבת המזוזה הוי מעשה אומן:
בא"ד היינו מעשה שהוא בגוף כו'. פי' דמקום מזוזה שהוא בגוף הבית לא הוי מעשה אומן:
ד"ה סכנה ואין בה כו' דא"כ הל"ל הכי כל העשויה שלא כו' כצ"ל. פירוש למה נקט מקל והניחה אחר הדלת ה"ל למינקט סתמא כל העשויה שלא כו':