צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף כ:
רש"י ד"ה דם נפסל כו' להקריב וגו' ולמחר נפסלו כו' כצ"ל:
ד"ה וכן הוא אומר בעצים קרבן כו' כצ"ל:
ד"ה לדברי רבי דמקיש עצים למליחה ולהגשה כמנחה צריך קמיצה כמנחה הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה צריכא עצים המתנדב כו' להסיקו הס"ד וכצ"ל:
ד"ה דם כו' סליק אדעתין מעיקרא דאע"ג דאף כל הוה ממעטן נמי עצים הוה מצי למיפרך דמרבי בצד אחרים כו' כצ"ל:
בא"ד מרבית לדם ואף כל כו' כצ"ל:
בא"ד למעוטי מאי וקראי למאי אתי כו' הד"א וכצ"ל:
תוס' ד"ה נפסל בשקיעת כו' עד הלילה תלתא ריבעי מיל כו' כצ"ל:
בא"ד דקיימא לן גבי דם אם כו' כצ"ל:
בא"ד וכי תימא משום דילפינן מדם כו'. פי' הא דעצים ולבונה מיפסלי בלינה השתא דאיצטריך קרא דדם דנפסל בשקיעת החמה וע"כ נפסל בלינה אף ע"ג דאין לו מתירים ילפינן השתא עצים ולבונה מדם דג"כ מיפסלי בלינה אף ע"ג דאין להם מתירים אבל אי לאו קרא דדם נפסל בש"ה ס"ד דדם לא נפסל נמי בלינה וה"ה עצים ולבונה מ"ה כתבו דע"כ עצים ולבונה דמיפסלי בלינה לאו מדם ילפי' דאיכא למיפרך שאני דם דמתיר:
בא"ד ולא חשיב ה' מילין כו' כצ"ל. וע"ש בסוגיא דהתם דלעולא הוה ה' מילין ולר"י הוי ד' מילין וסוגיא זו עולא קאמר ליה:
בא"ד וי"ל דלעולם נפקא ליה שפיר כו'. ובתירוץ זה מתרץ מה שהניחו תוס' בתימא שם במס' פסחים דצ"ג ע"ב ד"ה עולא כו' ע"ש:
ד"ה מלמד שמתנדבים כו' לשופר וכהנים לוקחים כו' כצ"ל:
בא"ד ואין נאותין בהם ומועלין בהם כו' כצ"ל: