צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף כ.
גמרא אימא אחרים דבאין חובה לה מאי ניהו לבונה כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז מוחק גירסא זו בחנם:
שם מדאיצטריך מעל מנחתך כו'. לפ"ז איכא למידק כללא בתרא על כל קרבנך ל"ל וליכא למימר דס"ד דאין בכלל אלא מה שבפרט א"כ מעל מנחתך ל"ל כיון דאין בכלל אלא מה שבפרט דוקא מה דדמי למנחה בב' צדדים דם נמי ממועט דאינו דמי למנחה אלא בחד ויש ליישב בדוחק:
רש"י ד"ה רב דאמר החזיר:
ד"ה אף כל כו' עצים ודם הס"ד ואח"כ ד"ה שמתרת קומץ דמנחה מתיר כו' כצ"ל:
בא"ד ובשר לכהנים והכי פריך אי אימא כו' הד"א וכצ"ל:
בא"ד חובה להן תרביה נמי כו' הד"א:
בא"ד במידי תלמוד לומר מיעוטה כו' הד"א וכצ"ל:
בא"ד ולרבויי צד דאחרים באין חובה לה וליכא לפרושי כו' כצ"ל:
בא"ד מינייהו הס"ד ואח"כ ד"ה כולה גם השיריים הס"ד ואח"כ ד"ה ת"ל קרבן היינו קומץ וכל קרבן כו' כצ"ל:
ד"ה והא אמרת כו' באין כו' ומהתם כו' כצ"ל:
ד"ה הכי קאמר כו' הכי קא פריך כו' כצ"ל:
ד"ה הדר אמר כו' כלל ופרט וכלל כו' כצ"ל:
ד"ה אדרבה כו' שנתכפר חטאו שמא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אלא להכי כו' אחד כו' וכצ"ל:
בא"ד אחד הס"ד וכצ"ל:
ד"ה מדאיצטריך כו' לטעון מלח משום כו' הד"א:
בא"ד מחד צד אתו כיון דדמו בחד צד דאחרים כו' הד"א וכצ"ל:
תוס' ד"ה אימא מה הפרט כו' כללא בתרא דוקא בעינא כו' כצ"ל:
בא"ד וצ"ע בפ' ג"מ כו'. פי' דשם משמע דלמ"ד כללא בתרא דוקא סגי בחד צד:
בא"ד ושמא יש מקומות ששנים ושלשה צדדים לא חשיבו ליה להש"ס אלא כחד צד הס"ד וכצ"ל. פי' ה"ה כאן חשיבי הב' צדדים כחד ואתיא אפי' למ"ד כללא בתרא דוקא אבל דבריהם אינם מובנים לי דהא עכ"פ שיהא הב' צדדים קרובים להיות שווים לגמרי חשיבי כחד כמו שכתבו תוס' במס' חולין דס"ו ע"א ובמס' עירובין דכ"ח ע"א וכאן הב' צדדים אינם שווים לגמרי וצ"ע:
ד"ה מדאיצטריך כו' בברייתא אביא דם כו' כצ"ל:
ד"ה ואימא כו' ומה ראית' לרבות איברים כו' כצ"ל: