אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף יח:

דף יח.

רש"י ד"ה ומהו דתימא כו' דכשרה דתורת חלות כו' כצ"ל:

ד"ה כל כהן כו' אסורה בזר הס"ד. ואח"כ ד"ה מקמיצה ואילך כו':

בא"ד הכהן וקמץ דמשמע מקמיצה כו' כצ"ל:

ד"ה ממנחת ישראל כו' בפ' אלו מנחות דדרשי כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה כי אין נבללי' כו'. וי"ל כו' ועיין בקדושין דכ"ה ע"ב ובמסכת נדה דס"ו ע"ב דמתרצו נמי בע"א:

ד"ה ואמר ר' זירא כו' והא שנה בה קרא כו' כצ"ל:

בא"ד בלשון צווי וא"ת דקאמר וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו מנליה דליבעי ראוי לבילה כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י:

בא"ד משום דכתיב כל בשרו דמרבה אפי' בית הסתרים מ"ה אהני למימר כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז מגיה תיבת מ"מ ועיין בתוספת חולין דפ"ג ע"ב ומשם תראה דגרסא זו אינה נכונה ואדרבה מתיבת כל ילפינן דבעינן ראוי:

ד"ה שריבה בפתיתה כו' לסולתן הס"ד ואח"כ ד"ה שנאמר המקריב את כו' מודה בעבודה כו' כצ"ל:

בא"ד הכא נקט שאינו מודה בעבודה משמע כו' כצ"ל:

בא"ד ולא קאמר לכהן שאינו מודה מדכתיב כו'. ודבריהם אינם מובנים לי דסוגיא זו איתא התם דק"ל ע"ב ושם איירי כשיש כהן חבר אבל אי ליכא כהן חבר יתנו לע"ה ואל ימתין עד שיזדמן לו חבר וכ"כ תוספת בהדי' שם וילפינן שפיר מדכתיב לתת מנת למחזיקים בתורת ה' דמשמע בשיש מחזיקים בתורת ה' נותנים להם דוקא ור' שמעון אתי לאשמעינן דכל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה כלל וכמו זר נחשב ואפילו ליכא כהן המודה אל יתנו לו וצריך להמתין עד שיזדמן כהן המודה ולפ"ז יש ג"כ לדקדק בסוגיא דהתם דקל"ב ע"ב דקאמר ר"ח כ"ד מתנות כהונה כל כהן שאינו בקי בהן אין נותנים לו מתנה וקאמר לאו מילתיה היא דתניא ר"ש אומר כל כהן כו' טעמא דאינו מודה בה הא מודה בה אע"ג דאינו בקי בהן ע"כ. ולפי מה שכתבתי ליכא הוכחה מר"ש דר"ש אתי לאשמועינן בכהן שאינו מודה אין נותנין לו ואפילו ליכא כהן המודה כנ"ל הא כהן שאינו בקי אי ליכא כהן אחר דבקי בהן אין צריך להמתין עד שיזדמן כהן דבקי אבל כשיש כהן דבקי בהן אין נותנים לכהן שאינו בקי ומזה איירי ר"א כשיש כהן דבקי ומ"ה ס"ל דאין נותנין לשאינו בקי וצ"ע:

ד"ה מניין לרבות כו' אסיפא סמיך דקתני כו'. פירוש דמשמע דנחית לפרושי כולהו:

בא"ד שלשה דברים שוותה סורי' לא"י ובסוטה כו' כצ"ל:

ד"ה ורבי שמעון כו' ומי פליג ר"ש אלא בכלל כו'. פירוש דהא כ"ע כר"ז ס"ל דכל הראוי לבילה כו' וא"כ ע"כ ר"ש נמי כר"ז ס"ל ואפילו לא בלל כלל כשר ה"ה אם בלל זר נמי יהא כשר לר"ש:

בא"ד דבלל זר גרע כו' אין לדקדק לפ"ז לעיל דפריך אי הכי לא בלל נמי לא בלל כהן אלא זר כו' מאי פריך דלמא לא בלל כלל פשיטא דכשירה דהא בלל זר גרע טפי ואפ"ה כשירה. ויש ליישב דלפ"ז לא הוה דומי' דיציקה דבלא יצק כלל פסולה דעיכובא כתיב ביציקה:

בא"ד קרא לקמן דמעכבא כו' כצ"ל:

בא"ד האי טעמא בעי כהן דמקמיצה כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה