צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף יג.
גמרא הא תו ל"ל אי לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול מרישא שמעית מיני' אי לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול קמ"ל דמצטרף מסיפא שמעית מיני' דקתני כחצי זית כו' כצ"ל:
שם ואפילו רישא נמי כו'. יש לדקדק היכא ס"ד דר"י פליג נמי ארישא דלפ"ז ה"ל למתני בחד בבא או להקטי' קומצה או להקטיר לבונתה למחר פיגול וחייבין עלה כרת ר"י אומר פסול ואין בו כרת אמרו לו מה שינה כו' ותו לא ועוד היכא ס"ד דטעמא דר"י דקסבר אין מפגלין בחצי מתיר ה"ל ר"י לשנויי לחכמים דאמרו ליה מה שינה זו מן הזבח הל"ל שהזבח דם כולו מתיר לאימוריו ולבונה חצי מתיר וצ"ע ויש ליישב בדוחק:
רש"י ד"ה ל"ל אי למידק כו' חצי זית שירים ולאכול חצי זית קומץ דאין מצטרפין הס"ד וכצ"ל:
ד"ה איצטריך לאשמעינן כו' כצ"ל:
ד"ה דסד"א התם כו' דבשירים ובקומץ כי אורחא כו' כצ"ל:
ד"ה וקיימא לן כו' ושייך לדף י"ב ע"א והוא פירוש מן איבעיא לך ואילך:
בא"ד לא מצי למיקבעי' בפיגול כו' כצ"ל:
בא"ד הואיל ואסורין באכילה כו' כצ"ל:
בא"ד שאין דרכו לאכול הס"ד ואח"כ ד"ה ולאפוקי מידי כו' הך הקטרה כשאר הקטרת כו' כצ"ל:
ד"ה ואפילו לר"ע כו' מתירתו באכילה הס"ד ואח"כ ד"ה מחמת כו' שום פסול הס"ד:
ד"ה מנא אמינא כו' אבל אי כזית משיריה כו' כצ"ל:
בא"ד דהא אכתי לא חיסר שירים כו'. פירוש דעכ"פ בשעת קמיצה יכול למיתני לאכול שיריה למחר או כזית משיריה למחר כיון דבשעת קמיצה לא היה חסר ושייך למיתני או הא או הא:
בא"ד חדא מילתא היא ולא אתרמי ליה אלא כזית דהא כו' כצ"ל. וליכא למימר דה"ל למיתני או כזית ולצדדים לאכול שיריה היכא דלא חסרו או כזית היכא דחסרו וקמו להו אכזית דהיא היא דאם חסרו וקמו להו אכזית הוי כמו לאכול שירים כמו שהיא וק"ל:
בא"ד ול"ג בשיריה הס"ד:
ד"ה הא מני ר"א כו' ולא משום דחסר שירים דהא לא מיירי ר"ח בחיסור שירים כו' כצ"ל:
ד"ה אמר ליה אביי כו' לאו כדקאמרת כגון דחיסר שירים אלא כו' כצ"ל:
ד"ה ורבי אלעזר כו' דאי אמר הריני כו' כצ"ל:
ד"ה ע"א הוא בלחם כו' אבל לרבא לא אתיא כו' כצ"ל:
ד"ה אבל יוצאת כו' למיתני יוצאת ולא למיתני נפרסה לחוד והא דקתני כו' כצ"ל:
ד"ה אין מפגלין כו' שאם חישב להקט' לבונה למחר עבודת חצי מתיר הוא ופליג ר"י נמי ארישא הס"ד וכצ"ל:
הדרן עלך כל המנחות
פרק שני
תוס' ד"ה קמ"ל כו' דר"י דלא כר"מ כו'. פירוש היאך ס"ד דר"י ס"ל אין מפגלי' בחצי מתיר ודלא כר"מ הא קתני במתני' דמודי ר"י בקומץ את המנחה להקטיר קומצה למחר שהוא פיגול ע"כ כר"מ ס"ל דמפגלי' בחצי מתיר מ"ה כתבו דלא דמי אע"ג דקומץ חצי מתיר מ"מ כיון דהוי עבודה שלימה שאין כיוצא בה בלבונה שאין מפרישי' קומץ מן הלבונה מודה ר"י שהוא פיגול ואפ"ה אי לא הוי תני במתני' מודה ר"י ס"ד דפליג נמי ארישא דאין מפגלי' בחצי מתיר אפי' בעבודה שלימה קמ"ל דטעמא דר"י דאין מתיר מפגל מתיר: