צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף יב:
גמרא או כזית בקמיצה בשירים נמי לא תני או כזית וקתני כו' כצ"ל. וגירסא שלפנינו הוא גירסת ר"מ ור"ש בנו:
שם נפרסה אחת מחלותיה כולן פסולות הא יצאת כו' כצ"ל. וליכא למידק דלמא לאו אדיוקא דיוצאת אתי לאשמעינן וקתני נפרסה וכ"ש יוצאת אחת מהן דכולן פסולין דהא לרבא פסול יוצא חמור מחסרון משום דא"כ ה"ל למתני סתמא אירע פסול בא' מהן ומ"ה משני דלמא לעולם דכ"ש יוצאת דפסולה והא דלא קתני סתם אירע פסול באחד מהן למעוטי נטמאת אתי:
רש"י ד"ה אמר ליה אביי כו' דר' חייא ר"א היא כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה ומנחת נסכים כו' היא הס"ד:
ד"ה עד שיקטיר את כולו אלמא כו' כצ"ל:
בא"ד ואי קשיא תנא דידן אמאי תני או כזית מקומצה למחר הא לר"א לא הוי הקטרה תנא דידן כת"ק דר"א ס"ל הס"ד וכצ"ל. ומ"ו הב"ז מגיה כגירסא שלפנינו וקשה להולמו ואח"כ ד"ה עד שיקטיר גם הלבונה ואשתכח דלאו בהקטרה שלימה מחשב הס"ד וכצ"ל:
ד"ה הוא בלחם הפנים כתיב כו' כצ"ל:
בא"ד הוא לך הס"ד וכצ"ל:
ד"ה הנך דגואי כו' לאישתרויי הנך דגואי באכילה כו' כצ"ל:
ד"ה דלמא הכי דוק מיניה הא נטמאה אחת מחברותיה כשרות הנך דלא נטמאו דהא טומאה כו' כצ"ל:
ד"ה הא לאכול כו' ולאכול כו' כצ"ל:
ד"ה שאין דרכו לאכול לא דלא כו' כצ"ל:
ד"ה אמר ר"י ר"א היא דאמר מחשבין כו' כצ"ל:
ד"ה שאין דרכו כו' שירים הס"ד:
תוס' ד"ה הוא שאם נפרסה כו' והיינו לאחר שפרקה כו'. פי' דבעודן סדורות בפנים בהיכל אין דרכו לצאת וליטמא וקודם שסידרו אם היה נטמא או יוצאת לא היו מסדרים אותן לכתחלה:
בא"ד דה"ל למימר אין נאכלות דא"כ לידוק נמי מההיא דלעיל כו' כצ"ל. פי' דלעיל (צאן קדשים: כו') ד"ח ע"א קתני משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין דמשמע נמי דפסול' לגמרי ולא מהני הקטרה:
בא"ד ושמא האי דלעיל איכא לדחוי' כו' כצ"ל:
בא"ד אבל מהך דייק אפי' לר"ע כו' כצ"ל. פי' בשלמא לעיל דתני נפרס' לחמה משמע כל הלחם איכא למימר הא מני ר"א היא דס"ל אין זריקה מועלת ליוצא ה"ה לנפרסה אין זריקה מועלת אבל הך דקתני לנפרסה אחת מהן ולא קתני סתמא נפרסה לחמה אלא ע"כ לדיוקא אתי לאשמעינן דוקא נפרסה אפי' אחת מהן כולן פסולות אבל יוצאת אחת מהן הנך דאיכא גוואי כשירות כר"ע:
בא"ד כמו מהא דקתני כולן ועוד כו' כצ"ל. פי' דמלשון פסולות ליכא למידק הא יוצאת אין שום פסול עליהן דילמא מכ"ש יוצאת דפסולות דפסול יוצא חמור מחסרון כר"א. אבל מדקתני כולן דייק שפיר דיוצאה הנך דאיכא גואי כשירות:
בא"ד ועוד נראה לפרש כו'. פי' דקאי על קושי' דלעיל דהיכא דייק מהכא דלא מהני כו':
ד"ה שאם נפרסה כו' נילף מהכא דכשירות כו'. דבריהם קשה להולמן בשלמא גבי מנחה דאם חסרה אחת ע"כ קודם קמיצה חסרה דצריך לפתת אותן פתיתין ואח"כ נוטל מהם הקומץ מ"ה פסולה ובלחם הפנים דנפרסה בין קמיצה להקטרה דבזיכי' הוי קומץ דידהו מ"ה כשרה ועוד דהתם במנחה אפשר בתקנה להביא מתוך ביתו למלאות החסרון מ"ה פסולה עד דמביא מביתו וימלאנו כדאמרי' לעיל ד"ט ע"ב אבל בלחם הפנים שנפרסה אי אפשר בתקנה מ"ה כשר כו':