אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף ט:

דף ט.

גמרא עד דאיתא לכולה מנחה יקטיר ואי לא לא יקטיר כו' כצ"ל:

שם עד שלא פרקה נפרס לחמה הלחם כו' כצ"ל:

שם אי ר' אלעזר מאי ארי' נפרס כו'. וליכא למימר דתני נפרס משום רישא לאשמעינן עד שלא פרקה אפי' נפרס אין מקטיר עליו את הבזיכין דאדרבא הוה לאשמעינן אבוד ושרוף רבותא דסיפא דאפילו הכי מקטיר עליו הבזיכין דכח דהתירא עדיף:

שם מי לא עסקינן דפלוגתא דר' יוחנן כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

רש"י ד"ה מנחה מאי זריקת דם יש כו' כצ"ל:

ד"ה במנחת נסכים הבאים עם הזבח כו' לא יזרוק הדם משום המנחה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה והרים הכהן מן המנחה עד דאיתא לכולה יקטיר את אזכרתה המזבחה ואי לא לא יקטיר את אזכרתה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ומקטיר בזיכין אע"ג דלאחר סילוק נפרס אלמא שירים החסרה בין קמיצה כו' כצ"ל. ועיין ברש"י לעיל ד"ח ע"א:

ד"ה מי לא עסקינן דפלוגתא דלעיל דקאמר ריש לקיש כו' כצ"ל:

בא"ד דלחם הפנים הס"ד ואח"כ ד"ה מסלתה סלת בעי עשרון הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה משמנה דמנחה בעי לוג שמן דאמרי' בפרק שתי מדות כו' כצ"ל:

ד"ה מן המנחה פרט למנחה שחסרה היא דמנחה כו' כצ"ל:

ד"ה תרי קראי כו' דהאי לגופא אתי אבל בסולת כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה שהיתה כבר כו' מן המנחה ופליגי רבי ינאי כו' כצ"ל:

בא"ד משמעות דורשים איכא בינייהו הס"ד. והא דלא ניחא לרש"י בל' א' משום דללשון ראשון קשה לר"י דס"ל דשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דמקטיר קומץ עליהן והשירים מותרים באכילה הדרא קושיא לדוכתא תרי קראי בחסרון ל"ל. ליכתוב והנותרת מן המנחה מנחה שהיתה כבר דמשמע דבעינן שלימה קודם קמיצה דוקא ולאחר קמיצה כשרה לגמרי אע"פ שחסרה:

ד"ה בן בתירא אומר יחזיר יחזיר קומץ לתוך הכלי כו' כצ"ל. ואפשר דלפני רש"י היה הגירס' בפניו קמץ בשמאל פסול בן בתירא אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין מנה"מ כו'. ומ"ו הב"ז מוחק דיבור זה וקשה לשבש כ"ה נ"ל:

ד"ה ואימא להכי כו' אלא לרבות דאפי' ימין דכהן כו'. כוונת רש"י בזה לתרץ קושית תוספת בד"ה אין מיעוט כו' דהקשו דלישתוק מתרווייהי מ"ה כתב רש"י לרבות דאפי' ימין דכהן כשירה במצורע ומ"מ שמאל מצוה מן המובחר במצורע לפ"ז אי לא הוי תרוויהו ה"א שמאל וימין כהדדי דשניה' כשירי' אפי' לכתחלה מ"ה צריכא תרווייהו חד לשמאל למצוה מן המובחר וחד להכשיר אפי' ימין בדיעבד נ"ל:

ד"ה חד לגופי' וחד דכאן שמאלית הא כ"מ שנאמר כף אינו אלא ימין וחד לגלויי כו' כצ"ל:

ד"ה אלא מדכתיב כו' וחד שלא תאמר מיעוט אחר מיעוט הוא הס"ד וכצ"ל. אבל דברי רש"י אינם מובנים לי דלמא אי לא הוי כתיב שמאלית ד' ה"א איפכ' דחד לגופיה וחד למיעוט אחר מיעוט לרבות אפי' ימין במצורע וחד לכאן שמאלית הא כ"מ שנאמר כף אינו אלא ימין מ"ה צריכה שמאלית ד' לרבות בעלמא נמי שמאלית וצ"ע ליישב:

ד"ה אמר ליה ר' ירמיה לר"ז כיון דדרשת כל שמאלית דשנוי בפ' מצורע דרוש נמי כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה אותן שירים אסורין כו' וא"ת כיון דאסורי כו'. איכא למידק דלא הקשו ממתני' דקתני משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול האיך מקטיר הקומץ עליהם הא כאילו לא נשתייר כלום ויש ליישב:

בא"ד דילפינן מנחה מזבח כו' כצ"ל:

בא"ד וצריך לחלק בין זה לנטמא כו'. פי' דבנטמא כולה פסול אע"ג דהוה נמי בעין כדאמרי' לקמן דכ"ו ע"א מ"ה כתבו כיון דאין זבח כו':

ד"ה אותן שיריים מה הן באכילה הוה מצי למיפשט' כו'. ול"נ ליישב דמ"ה מספקא ליה אי אותן שיריים מותרים באכילה או לא כקושית התוספת הנ"ל דאי אמרינן דהם אסורים היאך מקטיר הקומץ או אפ"ה מקטירין כשנויה דלעיל מ"ה לא מצי למיפשט מנפרס לחמה. בשלמא מנחה שכל השירים ביחד ונפסלו מחמת שחסרו מכל השירים והוה כאלו לא נשתייר כלום ומ"ה ס"ד דלא להקטיר הקומץ עליהם אבל גבי לחם הפנים דאפילו לא נפרסה אלא חלה א' וכולן שלימי' אפ"ה פסול ומ"ה מקטיר הקומץ עליהם ובזה מיושב מה שדקדקתי בדיבור הנ"ל דלא הקשו תוספ' ממתני' דנפרס לחמה וק"ל:

ד"ה אין מיעוט כו' מצי להקשות כו'. וה"ה דיש להקשות גבי אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ועיין בתוספת דב"ק דפ"ו ע"ב ד"ה אין מיעוט כו':

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה