צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף ח:
רש"י ד"ה מדות של יבש כו' עשרון וחצי כו' כצ"ל:
ד"ה לא שנא כו' אלא מדות שהיה שם הין כו' כצ"ל:
בא"ד למדוד לח הילכך לא מקדשין כו' כצ"ל:
ד"ה לא נצרכה כו' נמי בלא שמן כו' כצ"ל:
ד"ה בעולה ומנחה כתיב ק"ק ובעולה כתיב כו' כצ"ל:
ד"ה מחטאת הוי גמרינן כו'. איכא למידק לפי' רש"י היכא ס"ד לגמור מחטאת בב"א הא חטאת גופא ילפינן מעולה בהיקש דטעונה צפון בפ' איזה מקומן דמ"ט ושם מיבעיא אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בב"א ולא איפשטא וצ"ע:
ד"ה מאשם דאשם אינו בא על כו' כצ"ל. אע"ג דאשם תלוי בא על ספק כריתות מ"מ יש ללמוד משאר אשמות:
תוס' ד"ה כלי הלח כו' כדרך כל שאר מדות כו' כדאמרי' בשבת דל"ה ע"א ובמסכת עירובין די"ד ע"ב ש"מ האי גודשא תילתא הוי ואי לאו דמסתפינא הוה אמרי דמה שכתבו תוס' לעיל בדיבור שלפניו מן ואפי' עשרון גדוש כו' עד וזה אין להקשות כו' שאין שם מקומה כאשר כתבתי לעיל ובדיבור זה מקומה והכי גרסינן כדרך כל שאר מדות ואפי' הגדוש אפשר דמקדש דהא דאמרנן לעיל שהחזירן לביסא גדושה ומיבעי לן נמי בפ' שתי מדות גבי שולחן אי מקדש בגודש אי לא משמע דשאר כלים לא מקדשי ההוא גודש לא צריך אבל גודש זה שהוא מדתו של כלי מקדש מ"מ גם כו' כצ"ל. פי' ומ"ה היה מדקדקים לעשות בענין זה שיהא גודש נ"ל:
בא"ד דכלי שנותני' בו מנחות כלי לח כו'. פי' היינו ביסא שהיה בוללים בו המנחות:
ד"ה אבל מזרקות כו'. פי' בקונ' דאלמא כו' כצ"ל:
בא"ד ומנא ליה דמנחה כו'. כוונתם בזה דלא תימא דזה קושי' המקשן מנחה לחה היא ומשני ל"נ אלא ליבש שבה דא"א בלא קרטון סולת יבש ואפ"ה מקדשין כמו שפירש רש"י מ"ה כתבו ומנ"ל דמנחה קדושה בלא שמן כלל דהכא הוה עכ"פ שמן בכלי:
בא"ד דדייק מדסבר שמואל דמזרקות כו' כצ"ל:
בא"ד ומלשון המשנה כו' כצ"ל:
בא"ד ומדלא קתני כך הכלים מקדשים כו' כצ"ל:
בא"ד ועל חנם הוצרך כו'. פי' דהא מקרא יליף:
בא"ד והא דלא ילפינן מינה מדות כו'. פי' דמדות הלח נמי יקדשו את היבש אע"פ שאינו ראוי להם כמו המזרקות:
בא"ד הואיל וראוי לכלי אחר כ"ש כו' כצ"ל: