אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף ו.

דף ה:

גמרא מה לב"מ שכן עשה בה מקריבים כקריבים כו'. יש להקשות כיון דהא דקתני במסכת בכורות דטרפה כשרה באדם לאו מקרא ילפינן לפ"ז ניליף היא גופי' בק"ו מה ב"מ שמותר להדיוט אסורה לגבוה בין הקרב בין המקריב טריפה שאסורה להדיוט א"ד שאסורה לגבוה בין הקרב בין המקריב וליכא למימר יוצא דופן יוכיח דמה לי"ד דכשר להדיוט וצריך עיון ויש ליישב:

רש"י ד"ה מליקה טריפה היא דתחלה חותך שדרה ומפרקת כדאמרינן בפ"ק כו' כצ"ל. והא דנקט רש"י תחילה דלא תימא שחיטה נמי הותרה מכללא דמיד כששחט פורתא ניקב הוושט ונטרפה וכשגומר השחיטה הותר מכללא מ"ה כתב גבי מליקה חותך שדרה ומפרקת קודם הסימנים ונטרפה מיד אבל בשחיטה הכל בהעלם א' בלי שהיי' וק"ל:

בא"ד מכלל איסור' להדיוט אף אני אביא טריפה ולהכי איצטריך קרא הס"ד וכצ"ל. ובד"ח ציין תיב"ת ולמה לי קרא ואינו מן הצורך:

ד"ה שלא היתה כו' וכלאי הכרם דכתיב כו' הד"א:

ד"ה בן בתירה אכולהו פליג אזר ואונן כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה מה לכלאים שכן מצותו בכך ואע"ג דאפשר לקיים כו'. גירסא זו משובשת וקשה להולמה דהא שמצותו בכך קאי על אבנט של כ"ג דגזירת הכתוב היא שלא יהא אלא כלאים כמו שפרש"י. ונ"ב דה"ג אטו ציצית צורך הדיוט מצוה היא ואע"ג דאפשר לקיים בטלית כו' לא אפשר לקיים בכך הס"ד ואח"כ ד"ה מה לכלאים שמצותו בכך וא"ת ולימא ג"ה במחובר יוכיח כו' כצ"ל:

ד"ה ב"מ נמי כו' ונראה לי דהשתא מצי למילף כו'. פי' דהשתא דמדמי הותרו מכללה דב"מ להותרו מכללה דטרפות אע"ג דלא דמי להדדי דהותרו מכללה דטריפות טריפה גמורה כמו מליקה הותרו בעופות מ"ה ס"ד דשאר טריפות נמי שריא לגבוה אבל גבי ב"מ דלא הותרו בעופות אלא בדוקין שבעין ולא מום גמור ואפ"ה מדמי להדדי לפ"ז השתא מצי למילף טריפה ממחוסר אבר מה מחוסר אבר במקום שאין עושה אותה טריפה דהיינו מארכובה למטה דשריא להדיוט אסורה לגבוה מכ"ש טריפה ואי פריך מה לטריפה שהותרו מכללה תאמר במחוסר אבר שלא הותרו כלל מכללה הא ב"מ דבדוקין שבעין נמי הותרו בעופות אע"ג דלא דמי מ"ה כתבו ולבסוף שאמר שכן מומן ניכר אתי הכל שפיר דלא מצי למילף כלל מב"מ כנ"ל ברור כונות התוספ' ומ"ו הב"ז מפרש בע"א וגם כתב פירושו של הגאון מ"ו מוהר"ר העשיל זצ"ל ומסיים ואין דעתי מתיישב בכל אלה וצ"ע מאד עכ"ל. וכאשר כתבתי נכון וברור הוא:

ד"ה דומיא דערלה כו' לא היה שעת הכושר והאי דמיתסר כו' כצ"ל. ועיין בתוס' דחולין דקט"ו ע"א:

ד"ה כתב רחמנא כו' גבי נעבד משום כו'. פי' אע"ג דנעבד היתה לה שעת הכושר קודם שנעבדה ולא ילפינן ממשקה ישראל אפ"ה מייתי ליה גבי נעבד:

ד"ה שקמצן זר כו' והוא הדין בעל מום ושתויי יין כו' כצ"ל. ועיין בתוספת במסכת זבחים דט"ו ע"ב ד"ה זר אונן כו' מה שכתבתי:

בא"ד ותני ושייר כיון דמסקינן דבן בתירא אכולהו פליג דיחזור ויקמוץ ובהנך מודה דפסולה לגמרי כיון דבהדיא באורייתא כתיב דמחלה עבודה:

ד"ה בן בתירא כו' ביום הכפורים קבעה עבודה כו' כצ"ל. לפ"ז יש לדקדק מאי פריך לקמן ע"ב אי הכי היינו ת"ק דילמא מ"ה לא עריב פסול שמאל בהדי פסולי דלעיל דת"ק ס"ל דבכל הפסולין יחזור ויקמוץ חוץ משמאל דפסול לגמרי משום דאיתא לה הכשירה ביה"כ קבעה עבודה וב"ב פליג על שמאל וסבירא ליה דגם בשמאל יחזור ויקמוץ וצ"ע ויש ליישב:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה