אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף ג:

דף ג.

גמרא לר"ש הכי נמי דאמר רבא חטאת חלב כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י וסוגיא דהכא קאי אליבא דרבא. ובד"ח נדפס בצדו כי קאמינא לרבנן ולא ידעתי פירושא דרבנן מאן דכר שמייהו וכ"מ מתוספת ד"ה לרבי שמעון כו'. דלא גרסינן הכא לרבנן:

שם חרבה משום בלולה מאי אמר כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ומאי אבל בזבחים כו' כצ"ל:

בא"ד שהוא שקר דהא שחיטה אחת כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה לרבנן כו'. נ"ל דדיבור זה ט"ס הוא כאשר כתבתי בפנים:

ד"ה האמר רבא כו' דלא עקר כו' כצ"ל:

בא"ד ולא עלתה כו'. ועיין בזבחים ד"ז ע"א מה שכתבתי שם:

ד"ה עולות בהדייהו כו'. אלא להכשיר שלא יאמרו דלא חשיבי כאן כחטאת כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י והכי פירושו שלא יאמרו דלא חשיבי כאן כחטאת אלא כעולה ונמצאת חטאת שלא לשמה כשירה ומ"ו הב"ז מוחק זה וקשה לשבש כל הגרסאות:

ד"ה מאי אמר ר"ש כו' הא ודאי במנחה מחשב דהא כו' כצ"ל:

ד"ה ולרבא להאי כו' דפסולה הס"ד:

תוס' ד"ה כאן בקומץ כו' דשינוי קודש כשר אפילו במנחה לשם זבח כו'. דברים אלו קשה להולמן כיון דהוה מצי אמר בשינוי קודש כשר משום דזאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות מהיכי ס"ד לומר אפי' במנחה לשם זבח כשר ועוד דהא ר"ש אמר בפירוש אבל בזבחים אינו כן אפי' זבח לשם זבח אחר פסולה מכ"ש מנחה לשם זבח וצ"ע רב ליישב:

בא"ד ולא מפרש טעמא זה דניחא כו' כצ"ל. פי' טעם זה דמ"ה לא אמרי כרבה משום דקתני בברייתא דר"ש קמצה שלא לשמה פסול משמע שינוי קודש ורבה משני דבש"ק מכשיר ר"ש משום דתורה א' כו'. מ"ה כתבו דניחא לו כו':

ד"ה לר"ש כו' אבל שינוי קודש לא כתב כו'. אע"ג דתוס' כתבו לעיל ד"ב ע"ב ד"ה מנחת חוטא כו'. כיון דכתיב בחטאת היא בגופיה לעכב בש"ק לא הוה דבר הלמד מ"מ לא כתיב בהדיא דלמצוה ילפינן משלמים ותו דהכא קיימינא להכשיר ש"ק בחטאת:

ד"ה לשם חטאת כו' התם רבא אאידך מילתא כו' כצ"ל:

בא"ד אין זה על חטא דציער מן היין מייתי (בס"י כו' כצ"ל וכ"ה) [וכו' כצ"ל וכ"ה בס"י:]

ד"ה כאן בקומץ כו'. ושניהם יש ליישב הס"ד. פי' אע"ג דקומץ מנחת מחבת כיון דקומץ לשם מרחשת ולא לשם מנחת מרחשת במנא קא מחשב ורש"י לא גרס לה:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה