צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף קכ:
רש"י ד"ה תורת כו' פיגול והא דאיצטריך כו' הד"א:
בא"ד במה קטנה בזמן כו' כצ"ל:
בא"ד וטמא נמי בההיא כו'. וכתב מ"ו הב"ז דבתיבת טמא נכלל ג"כ שלא יהא הכהן או הזר העובד בבמה טמא ואם עבד בטומאה חילל וכדאיתא לעיל דט"ז כו' עכ"ל ובאמת צדקו דבריו דמשמע לעיל הכי אבל על עיקרא דדינא קשיא לי כיון דטמא איתרבאי בבמה מהאי קרא תורה אחת לכל השלמים ובהאי קרא לא כתיב אלא אכילת טומאה או טומאת בשר או טומאת הגוף ומנ"ל לרבות שאם עבד בטומאה בבמה שחילל והא דקתני במתני' אבל נותר והזמן וטמא שווין היינו לענין אכילה כמו שפרש"י והנפש אשר תאכל כתיב וצ"ע:
סוף הספר