אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף קיד.

דף קיג:

רש"י ד"ה בשלמא רובע כו' דאקדשינהו והדר נרבעו כו'. אף ע"ג דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו כיון דעבד מעשה אפילו אינו שלו כדאמרינן במסכת חולין דף מ' ע"ב:

ד"ה לרבות קדשים קלים שאם כפר בהם כו' כצ"ל:

ד"ה בהוויתן הן כו' תמורה הס"ד:

ד"ה משום דמאיסי כו' בחוץ דלא מתקבלין כו' כצ"ל:

ד"ה לא תעשון כו' המנוחה הס"ד:

ד"ה חובות כו' יחיד אלמא כו' תעשה הס"ד והד"א:

תוס' ד"ה אתנן ומחיר כו' כל האיסורין לכל נדר פרט לנדור הס"ד וכצ"ל:

ד"ה וקסבר וולדות כו' הן קדושים ואין קדושה כו' כצ"ל:

בא"ד אהל מועד כקדשי ב"ה כו' כצ"ל:

בא"ד ולמ"ד במעי אמו הן קדושים כו'. פי' וכיון דאפילו קדושת הגוף נחתא עלייהו לא היה אתנן ומחיר חל עלייהו לפי שאינו שלו מ"ה מוקי כמ"ד בהווייתן הן קדשים ובתמורה דף כ"ד ע"ב מתרצו בע"א עיי"ש:

בא"ד וא"ת למ"ד בהוויתן נמי נימא מגו כו'. פי' השתא דמשני דהא דאמר רשב"ג אין קדושה חלה היינו קדושת הגוף אבל קדושת דמים חלה נימא מגו:

בא"ד ונראה לפרש כו'. פי' דלעולם רשב"ג סבר דאין קדושה חלה עליהם כלל אפילו קדושת דמים והא דאיצטרך קרא הכא למעוטי דמיירי שהקדישן בפירוש וקדשי בקדושת פה אבל התם גבי טומטום ואנדרוגינס כיון שהם בעלי מומים לא קדשי בקדושת פה וכ"כ תוספות שם:

בא"ד וא"ת בההיא דכיצד מערימין כו'. וקושיא זו אינו שייכת להכא בסוגיא דהתם ה"ל להקשות. ונ"ל ליישב דבשלמא התם י"ל הא דמוקי בבהמות קדשים היינו שהקדיש בהמה מעוברת לחטאת ושייר העובר לקדושה אחרת וכר"י דאמר אם שייר משוייר מ"ה אם נקבה זבחי שלמים ולאו משום דבהווייתן הם קדושים אפילו למ"ד במעי אמו קדושים יכול להפקיע קדושת הוולד אבל השתא דמשני דניחא לאוקמא מתני' דהכא בפשיטותא כמ"ד בהווייתן ולא לאוקמא דשייר העובר כיון דאתיא כתנאי ע"כ הא דאוקמי התם בבהמה דהקדש היינו נמי אליבא דכ"ע וכמ"ד בהווייתן הקשו שפיר נ"ל:

בא"ד דאי אתה מוצא אלא בולדות קדשים כו' כצ"ל. פי' וכיון דכלאים הנולד מבהמה קדושה קדיש כ"ש נדמה כדמוכח במרובה דף ע"ו ע"ב:

ד"ה משום דפסולה כו' והא דמשמע הכא איפכא כו' כצ"ל. ולפירושא משמע שגורסין בפנים אימא מודה ליה ר"ש לרבנן צריכא וכ"ג ר"ע ברטנורא:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה