צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף קיב:
גמרא והמטיב את הנרות כו'. ולא קתני המעלה את הנרות דעל העלאת נרות פשיטא דפטור כיון דעדיין לא נעשה שום עבודה מזה בפנים אבל הטבת סד"א דחייב קמ"ל:
רש"י ד"ה מחוסר זמן כו'. פטור בין שהוא מחוסר זמן בגופו כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה עולותיהן דזב וזבה דעוף ודיולדת כו' הד"א:
ד"ה חייבים כו'. לשמן הס"ד פירוש דאי שלא לשמן אמרינן בגמרא אפילו אשם נמי הואיל וראוי שלא לשמן בפנים:
ד"ה ומותר העומר לאחר קמיצה הס"ד:
ד"ה אין בהם משום כו'. שיש אחריה עבודה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ולא משום כו' נפקא מוינזרו ולא כו' כצ"ל:
ד"ה ועבודה בכהנים כו' המזבח הס"ד:
ד"ה ק"ק הנאכלין כו'. שכל שאין כו' כצ"ל:
ד"ה קדשים בכל מחנה כו' כצ"ל:
ד"ה תקרה כו' נסרים הס"ד:
ד"ה בכל הרואה כו' יליף לה הס"ד:
ד"ה קדשים קלים כו'. דהא בכל מקום שהוא כו' כצ"ל:
ד"ה והיא היתה כו' הבמות הס"ד:
ד"ה קרבנות יחיד שהוקדשו כו' למשכן הס"ד: