אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף קיב.

דף קיא:

גמרא בפנים אלא בפנים וחזר ונתן בחוץ שיריים נינהו מ"ת דפליג עליה דראב"ש הא מני ר"נ כו' כצ"ל וכ"ה בס"י וכן גירסת רש"י:

שם לרעייה ושחטו סתם כו' כצ"ל:

הדרן עלך השוחט ומעלה

פרק ארבעה עשר

גמרא והנעבד והאתנן והמחיר כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מאן תנא כו'. מתנות מאחד מהם כו' כצ"ל:

בא"ד נשפכין לאמה ורבי אליעזר כו' הד"א:

ד"ה הא מני רבי כו'. טעמא דאבדה כו' כצ"ל:

בא"ד משום דכרבי ס"ל כו' כצ"ל:

בא"ד עולה אלא דמיה כו' כצ"ל:

ד"ה פרת חטאת חוץ מגיתה כו' הד"א:

ד"ה גיתה לשון גת כלומר מקום ששחטה כו' הד"א:

ד"ה כל שאינו ראוי כל שאינו עתיד לבא ובגמרא כו' ולהתודות הס"ד וכצ"ל:

ד"ה שנאמר לפני כו' שכשר לבא כו' אהל (מאד) [צאן קדשים: מועד] הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה אלא בפנים כו'. אלא א"כ נתן לכולם הס"ד. פירוש נתן לכל המתנות מכוס (אחר) [צאן קדשים: אחד] אז הוה אידך דיחוי א"כ רישא נמי איירי שנתן לכל המתנות בפנים ומשיריים נתן בחוץ:

ד"ה כשם שדמה כו' שייך למתני':

בא"ד וכן מוכחת הסוגיא הס"ד. ודבריהם אינם מובנים לי דאדרבא דמסקנא דסוגיא דהתם מוכח דלאו טעמא דר"ע דבבת אחת חשיבי כחד גופא אלא טעמא דר"ע דבבת אחת רצה מזה זורק מ"ה דין הוא שיפטור מן המעילה אף בשר חברתה ותשובה גנובה השיבו ר"ע לאותו תלמיד עיי"ש וצ"ע ועיי"ש דף ז' ע"ב ברש"י:

ד"ה הא מני כו' מיירי הכא בכל ענין כו'. פי' דלמ"ד במתכפר בשאינה אבודה לכ"ע אבודה מתה ועל מה נחלקו במתכפר באבודה דר' ס"ל מפריש לאיבוד כאיבוד דמי ושאינה אבודה מתה לפ"ז מיירי הכא בכל ענין אפילו שחט אבודה בפנים ושאינה אבודה בחוץ פטור דשאינה אבודה למיתה אזלא:

בא"ד מודה רבי דאם נתכפר באבודה כו' כצ"ל. פי' דרבי ס"ל דאמרינן לו לך התכפר בשאינו אבודה אבל מודה דאי אמרי ליה לך התכפר באבודה דשאינה אבודה רועה:

בא"ד וקצת קשה דאי רבי הוא כו'. פי' אי מיירי הכא משך מדעתו כ"ע מודים דשניה מתה וה"ה בנמלך כ"ע ס"ל השניה או מתה או רועה:

ד"ה והכי קאמר כו'. כשהלכתי לכפר פאני כו' עד כו' כצ"ל:

בא"ד דרועה לב"ש לית ליה כלל כו'. פירוש דר"ש לית ליה רועה כלל בחטאת יחיד אפילו הפריש שתי חטאות לאחריות ונתכפר באחת מהן השני' תמות א"כ ע"כ אבדה התם לאו דוקא וק"ל:

בא"ד לאשמעינן דרבי הוא הס"ד:

ד"ה חדא מינייהו מעיקרא עולה הוא ואפילו כו' כצ"ל:

ד"ה בשעיר נשיא כו' דחמש חטאות בחד מקום גמיר להו כו'. פי' דבחד מקום נצטוה לישראל על ה' חטאות דהיינו הלכה למשה מסיני שיהיה נהוגים יחד במקום אחד דוקא וכיון דלא משכחת בולד חטאת חטאת זכר ה"ה באידך ד' דוקא חטאת נקבה הל"מ דימותו ולא בחטאת זכר וילמוד סתום מן המפורש מה מצינן בוולד חטאת בנקבה דברים אמורים בה ולא בזכר ה"ה באידך ד' וק"ל:

ד"ה פרת חטאת כו' וה"ה בשחיטה דאין חייב כו'. פירוש ה"ה שחטה חוץ לגתה פסולה רק דאין חיוב חוץ כו':

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה