צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף קה:
גמרא מה כאן חוץ לג' מחנות אף להלן חוץ לג' מחנות כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה צריכה מחשבה להצטרף פחות מכזית ממנה כו'. והא דלא פירש"י כמו שפי' במסכת נדה דף נ' ובמסכת בכורות דף י' להשוות אוכל צריכה מחשבה משום דהא ס"ד דר"מ היא ור"מ ס"ל אפילו בכזית מטמא מעצמו כיון דסופו לטמא טומאה חמורה א"כ מטמא מעצמו וא"צ להשוות אוכל מ"ה פרש"י להצטרף פחות מכזית להשלים לפחות מכביצה:
תוס' ד"ה מטמאה טומאת כו' ולא חשיב כנקיט בפומי' כו' כצ"ל:
בא"ד ופירוש הקונטרס יש ליישב כמו שפירשתי לעיל וכן עיקר הס"ד וכצ"ל. פי' דעיקר קושית התוס' על רש"י כיון דיש בו כביצה מטמא בלא הכשר משום דסופו לטמא טומאה חמורה משא"כ במחוסר יציאה דבפנים אין ראוי כלל לטמא כו' וע"כ מ"ה בפנים אין ראוי אף ע"ג דנמי סופו לטמא טומאה חמורה אפ"ה אין ראוי משום קושית התוס' דלעיל ד"ה מחוסר יציאה כו' דא"כ יטמאו את האימורים אבל לפי מה שפירשו לעיל דמחוסר חתיכה פשיטא דהוה כמחוסר מעשה לפ"ז בפנים ראוי לטמא ואפ"ה לא מטמא כיון דמחוסר יציאה ה"ה דמחית אארעא ובד"ח ציין שטה כאלו נדפס בטעות ואינו מן הצורך:
ד"ה ומדסיפא ר"מ כו' אלא בבהמה טהורה כדפרשתי שם בפרק גיד הנשה הס"ד וכצ"ל. ועיי"ש (צאן קדשים:שם) דף ק"ב ע"א בתוס' ד"ה ור' מאיר אומר כו':
ד"ה חיבור אוכלין כו' חוץ לכלי וחיבור מים כו' כצ"ל:
בא"ד שהיא קטפרס והבצק מלמעלן כו' כצ"ל:
בא"ד ודבר תימא הוא אם אין לישת פירות כו'. ותמיה לי על תמיהתם דהא משנה ערוכה היא במסכת ט"י פ"ג משנה ד' עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בה טבול יום דר"א אומר משמיה דר"י דפסל את כולה ור"ע אמר משמו לא פסל אלא מקום מגעו משום דקסבר כיון דמי פירות אין מכשירין ולא מייתי להו לידי טומאה רואין אותן כאלו אינן ולא פוסל אלא מקום מגעו ואין עושה העיסה חיבור ע"כ וכ"כ הר"ב שם ולפ"ז התוספתא אזלא אליבא דר"ע ופי' טהורה ולא הוכשרה ואפילו הוכשרו מעיקרא אין מי פירות מחברים את העיסה וכ"כ הר"ש שם אליבא דתוספתא נ"ל:
ד"ה מה כאן כו' ושמא ג"ש הוא ועוד יש לפרש כו' כצ"ל. פי' דריבוי דחטאת ג"ש הוא ודבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש ועוד יש לפרש אף ע"ג דפר יום הכפורים אתי מהיקישא דלפר ילפינן פרה אדומה מג"ש דאזלינן בתר למד ופרה קדשי ב"ה היא והוה הלמד חול וילפינן למד מלמד נ"ל וק"ל:
הדרן עלך טבול יום