אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף קד.

דף קג:

רש"י ד"ה מידי דהוה כו' אלמא קיל היה כו' כצ"ל:

בא"ד אע"ג דאי עביד נמי כו' כצ"ל:

ד"ה ה"ג ואב"א כו' קודם זריקה לא איתרמאי כו' הד"א:

ד"ה דאפילו בגבולין כו' שריא שחיטתו והפשטת עורו כו' כצ"ל:

ד"ה והעור בשריפה כו' דתלמידי תרבוצאי היא כו'. פי' תלמידי דבית המדרש וכך פירש הערוך ורש"י במנחות דף פ"ב ע"ב:

בא"ד ואני אומר דרבנן לא אדר"ע קיימי כו'. וכתב מ"ו הב"ז וק"ק הלכתא למשיחא ל"ל וי"ל כו' ולשיטת הרמב"ם שפסק בב"מ כר"ע דיאותו הכהנים בעורו ובתם פסק דבשר בקבורה ועורה בשריפה בזמן הבית וא"כ הל' כחכמים הלכתא למשיחא עכ"ל. ונ"ל דנ"מ ג"כ בזמן הזה בבשר בכור ב"מ שנמצא טריפה נמי בקבורה כמו לחכמים בבכור תם בזמן הבית ור"ע לא איירי מבשר ב"מ מש"ה פסק כחכמים בבכור תם דבקבורה ומינה נשמע לבשר ב"מ נ"ל. ועיין בתוספות דסנהדרין דף נ"א ע"ב ד"ה הילכתא למשיחא דמתרצו שם קושיא זו בע"א ומיושב גם אליבא דהרמב"ם:

תוס' ד"ה מ"ד לא הורצה כו' אטו אבוד כו' כצ"ל:

בא"ד עור דאיכא פסידא דכהנים דכבר זכו כצ"ל:

בא"ד ופי' הקונטרס דחוק הס"ד. פי' דלפרש"י פליגי באבוד ושרוף לפ"ז היכא קאמר מידי דהוה אדיעבד דילמא כי קאמר ר"י שאם זרק הורצה בנטמא אבל באבוד ושרוף מודה ר"י דאפילו בדעבד לא הורצה והנה מ"ו הב"ז כתב דדברי הרמב"ם סותרים אהדדי דבפ"א מה' פה"מ פסק דבשר שנאבד ונשרף אפילו בדעבד לא הורצה ובפי"א גבי מנחה כתב נשרפו או אבדו השיריים אם הקטיר הורצה מ"ש שיריים מבשר שנאבד ונשרף והלא דינן שוה כמבואר במנחות דכ"ו וצ"ע עכ"ל. ונראה לי ליישב דבזבחים פסק כר"י דהלכה כמותו דבאבוד ושרוף אפילו בדעבד לא הורצה והא דפסק במנחות כר"א דבמסכת מנחות דף ט' ע"א פליגי ר"י ור"ל בשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דר"י אמר מקטיר קומץ עליהם ואסיקנא דר"י כר"א ס"ל דאפילו אבדו או נשרפו כשר להקטיר קומץ וטעמו מדכתיב מן המנחה מנחה שהיתה כבר שלימה בשעת הקומץ אף ע"ג דהשתא חסרו מ"ה פסק כר"א במנחות כיון דר"י קיימא כוותיה כנ"ל ברור:

ד"ה אמר ר' עקיבא כו' פרק התערובות הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אבל לא התירו כו' הא לאו הכי לא כו' כצ"ל:

בא"ד בפרק עד כמה בבכור כו' כצ"ל: ועיין בפ' ע"כ דף כ"ח ע"א:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה