אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף צט.

דף צח:

גמרא מנא הני מילי כו' אע"ג דמתני' קרא נקט המקריב את דם השלמים וגו' דאפשר לומר דקרא או או נקט את דם השלמים דהיינו שהיה טהור בשעת זריקת דמים ואת החלב או שהיה טהור בשעת הקטרת החלב אפילו היה טמא בשעת זריקת הדם לו יהיה נ"ל:

שם ורחמנא רבייה מה לי כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה קטן פסול כו'. ועוד כל זכר כתיב הס"ד. אין לדקדק לפ"ז דכל מרבי קטן לאכילה אע"ג דאין ראוי לחטוי ע"כ יאכלנה (צאן קדשים:ו)יחלקנה הראוי לחיטוי חולק שאינו ראוי לחיטוי אינו חולק וממילא קטן נמי ממועט דאינו חולק (צאן קדשים:א)א"כ איש ל"ל למעוטי קטן מחלוקה די"ל דאי לא הוה כתיב איש לא הוי ממעטינן קטן מחלוקה כיון דרבייה רחמנא קטן לאכילה אע"ג דאינו ראוי לחטוי מכ"ש דראוי לחלוקה מ"ה כתיב איש למעט קטן מחלוקה אף ע"ג דאוכל נ"ל:

ד"ה כיון דלא חזי כו' ובעל מום דהא כו' ופליג השתא כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה ואינו חולק כו' המחטא אותה לא פליג כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה הפוסלני לאכילת כו' תרומה באומר נשמרתי מדבר כו' כצ"ל ומ"ו הב"ז מגיה תיבת לא ולגרסתו תיבת וכן לא אתי שפיר:

תוס' ד"ה אינו חולק כו' (שייך למתני') אחרינא מדכתב הזורק כו' כצ"ל:

בא"ד בעבודה ומהקריב דרשינן כו' כצ"ל:

ד"ה והרי קטן כו' לאשמעינן אי אתא למעוטי שאינו מחטא אינו אוכל אי כו' כצ"ל:

בא"ד הילכך משני אינו חולק ואכתי תיקשי ליה מבעל מום כדפריך בסמוך ומשני רבייה קראי הס"ד וכ"ה בס"י והגירסא שלפנינו קשה למבין. ובד"ח נדפס נ"א וקשה להולמה:

ד"ה מדבר המטמאני כו' דלא בעינן הערב שמש והא דנקט אונן דאונן אסור לאכול כו' כצ"ל. וכ"ה בספרים ישנים והג"ה שלפנינו הוא הג"ה מ"ו ואינו מן הצורך:

בא"ד גבי לבי על הסל כו' כצ"ל:

בא"ד ע"ב שייך לכאן א"כ אפילו לתרומה נמי כו'. ועיין בתוס' דחגיגה דף כ' ע"א ד"ה שמרתיה מדבר כו' דתירצו הכי בשם הר' אלחנן שנפסל במשקין וצ"ע:

בא"ד כל דבר שאינו עושה עכשיו כלום ועושה אחרי כן לקדש כו' כצ"ל. פי' בשעת נגיעת מגריפה לבגדי תרומה לא היה עושה למגריפה כלום אלא אחרי כן כשמגריפה נוגע בקדש מטמא הקודש מ"ה קאמר מדבר הפוסלה נ"ל. ומ"ו הב"ז גורס [צאן קדשים: גירסא] שלפנינו ואינו מן הצורך לשבש הגרסאות:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה