צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף צח:
גמרא שם בעי רבא דם ורבב כו' כצ"ל:
הדרן עלך דם חטאת
פרק שנים עשר
גמרא ומחוסר כפורים כו'. וכתב מ"ו הב"ז אפילו לאחר שהביא כפרתו מיירי משום דבעי טבילה אף דלא בעי הערב שמש לפי מ"ש התוס' מ"מ כיון דבשעת חלוקה לא חזי דמחוסר טבילה אינו חולק עכ"ל. ונכון הוא. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות שלו:
שם אונן נוגע כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ותיפוק ליה כו' שאינו רגיל בו ומקפיד כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה טבול יום כו' ופריך בתר כו' כצ"ל:
בא"ד טבול יום דחזי לאורתא טמא שרץ נמי חזי כו' כצ"ל:
בא"ד פ' ב' נפלו כליו לתוך הבור כו' כצ"ל. פי' בשבת וביו"ט:
בא"ד אפילו בחול דהא צריך כו' כצ"ל. פי' כיון דבעי הערב שמש לא חזי לאשתמושי בו ביום כ"א בחול וא"כ מטביל בשבת או ביו"ט לצורך חול ועיין בחגיגה בתוספות דף כא ע"א:
בא"ד דלא בעי הערב שמש ולא חש כו' כצ"ל:
בא"ד שנתזה צינורא דערבי על בגדו ונכנסו אחיו כו' כצ"ל:
בא"ד ר' יהושע אומר יטמא ויטבול כו' כצ"ל:
בא"ד לימא ר"י יטמא כו' כצ"ל:
בא"ד משמע בהדיא דטומאת ע"ה כו'. פירוש מדפריך לר"י למה יטמא הא טמא וקאי מכח טומאת ע"ה [צאן קדשים: ואי טומאת ע"ה] לא בעי הערב שמש ע"כ צריך לטמא טומאה אחרת דבעי הערב שמש וישתמשו (כו') [צאן קדשים: בו] ט"י שיהיה היכר לצדוקים אלא ע"כ דטומאת ע"ה נמי בעי הערב שמש:
בא"ד לעשות הכירא לצדוקין כצ"ל: