צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף צא.
גמרא דמקריב ליה לתדיר והדר כו' כצ"ל:
שם וה"ד דקדים שחטיה לשלמים כו'. ויש לדחות דלמא ה"ה דיום דומיא דאמש נמי שלמים קדמו להקרבה והא דתני של אמש להודיע כחן דרבנן דאפ"ה חטאת קודמת וה"ה בעיא דלעיל נמי איכא למדחי הכי נ"ל:
רש"י ד"ה לתמידין כו' א"כ אף הם שם שבת כו' כצ"ל:
ד"ה מוספי ר"ח מקודשין משל שבת כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג אטו מצוי כו' כצ"ל:
ד"ה היכא דמי כו' קדמו ודכותיה כו' השחיטה תיבעיא לך כו' הד"א:
בא"ד ושאינו תדיר הכי מבעיא כו':
ד"ה ברכת היין כו' קדש היום ועדיין כו' הד"א:
ד"ה שחטו כו' קאי הס"ד:
ד"ה למשחה כו' והיינו לגדולה הס"ד. ואח"כ מתני' ד"ה שהוא מתחלק כו' כהנים הס"ד וכצ"ל:
ד"ה מושחן כמין כ"י כו'. פירש כמין כף ועיין במנחות דף ע"ד ע"ב:
תוס' ד"ה תא שמע כו' צריך טעם מאי קס"ד כו'. ואפשר למצוא טעם דס"ד דוקא שבת אהנאי לתמידין משום דכתיב עולת שבת בשבתו ועל עולת התמיד דמשמע דבשבתו קאי נמי על עולת התמיד:
בא"ד והנהו דהכא לא מייתי התם הס"ד וכצ"ל:
ד"ה דשחטינהו לתרווייהו תימא א"כ ליתני כו' כצ"ל. פי' מאי תיבעיא ליה אם שחט שלמים קודם לחטאת דבאו ביום א' אם שחיטת חטאת קודמת או זריקת עולה תיפשוט ממתני' דע"כ שחיטת חטאת קודמת דאי זריקת שלמים קודם א"כ מצינו אפילו אידי ואידי דיום שלמים קודמים להקרבה ולאכילה אם שחטו קודם חטאת למה תני שלמים של אמש ליתני רבותא טפי אפילו אידי ואידי דיום שלמים קודמים: