צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף פח.
גמרא שנא' שניהם מלאים כו' כצ"ל:
שם ומנחת בהמה כו' במנחות ד"ה (על כרחך) [צאן קדשים: ע"ב] פי' רש"י מנחת בהמה היינו מנחת נסכים:
שם אמר רב ואיתימא רבי אליעזר לא קדש ליקרב כו'. כתב מ"ו הב"ז מכאן יצא להרמב"ם ז"ל מה שכתב בפ"ה מהל' איסורי מזבח אין מביאין מנחות ונסכים כו' ואם הביא לא נתקדשו להיות ראוים לקרבן אבל נתקדשו ליפסל וכתב הכ"מ שיצא להרמב"ם דין זה ממשנה דמנחות דף ס"ח עיי"ש ואשתמיטא מיניה סוגיא זו (וע"כ אני) [צאן קדשים: ע"כ ואני] אומר כיון דהרמב"ם פוסק כאיכא דמתני ולא כדעה הראשונה דרב קאי על מתני' על כלי הלח מ"ה כתב דיצא להרמב"ם דין ממתני' דמנחות נ"ל:
רש"י ד"ה ופרכינן כו' ועוד וכי דרך כו' כצ"ל:
ד"ה אמר רב אשי כו' דהיכי דגברא בראש המזבח קאי ונקיט להו כה"ג לא כו' כצ"ל:
ד"ה מדות היבש כו' דכלים שנותנים בהם מנחות כלי כו' כצ"ל:
ד"ה אלא מדות כו' ליבש למדה למדוד כו' כצ"ל:
ד"ה לחה היא כו' יבש הס"ד:
ד"ה כיבש דמיא כו' גמור הס"ד:
ד"ה ואין מקדשים כו' במנחות הס"ד:
ד"ה בירוצי מדות כו' במנחות פ' שתי מדות הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אלא שלימים שיהא עשרונים כו' כצ"ל:
ד"ה אבל מקדשים כו' הוכשר ליפסל כו' כצ"ל:
ד"ה ליפסל כו' דלא נפקי לחולין כו' כצ"ל:
בא"ד אלא אמנחות כו' כצ"ל:
ד"ה הא במים מכבסין בתמיה כיון כו' הד"א:
תוס' דם חטאת העוף כו' דאם עלו לא ירדו ויזרוק הדם כו' כצ"ל:
בא"ד ממליקת חטאת העוף דאין מטמא כו'. פי' אפילו מליקה פסולה מטהרתן מידי נבלה כדאמרינן לעיל במתני' דף ס"ו ע"ב:
בא"ד דלענין אם זרק את הדם כו'. פי' הא דקיימא לן בכל הפסולין אם עלו לא ירדו:
ד"ה מדות היבש כו' שום כלי במקדש ליבש אלא כו' כצ"ל:
ד"ה אלא בפנים כו' ומפרש ר"ח דמבפנים לכלי קאמר ואתי למעוטי כו'. פי' ומ"ה פריך מ"ב דע"כ נמי ממעט חקק מושבו מבחוץ ומשני בירוצי מדות א"כ למאן דתני מתוכן ממעט נמי אפילו בירוצי מדות ומכ"ש חקק מושבו מבחוץ ולמאן דתני בפנים לא ממעט אלא חקק מושבו בחוץ אבל בירוצי מדות לא ממעט נ"ל ובזה נתיישב קשיא מה שיש מקשין:
ד"ה מן המדומע כו' ויעשה אותה תרומה הס"ד וכצ"ל: